שָׁקֵד אוֹ שְׁקֵדִיָּה
מתוך הספר "חג לי"| מילים: | לאה נאור |
עֵץ שָׁקֵד אֶחָד
עָמַד לְבַד בַּצַּד
וְחָשַׁב לוֹ מַה יִהְיֶה וּמַה הָיָה,
וְאֵיךְ קוֹרְאִים לו: שָׁקֵד אוֹ שְׁקֵדִיָּה?
הָיָה אָז חֹרֶף קַר,
הַגֶּשֶׁם לא נִגְמַר.
פּתְאֹם הַשֶׁמֶש בָּא מִבֵּין הָעֲנָנִים,
עַל עֲנָפָיו פָּרְחוּ פְּרָחָיו הַלְבָנִים.
אָז כָּל יַלְדֵי הַגַּן,
יָעֵל, נוּרִית וְדָן
רָקְדוּ וְשָׁרוּ לוֹ שֶׁשֶּׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת,
וְשֶׁהַשְּׁקֵדִיָּה, הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת.
אָז עֵץ שָׁקֵד נֶחְמָד
הֵבִין הַכּל מִיָּד:
בְּעֶצֶם שְׁמוֹ שָׁקֵד וְכַךְ תָּמִיד הָיָה,
אֲבָל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ
קוֹרֵא לוֹ שְׁקֵדִיָּה.
| בחזרה לשירי חגים ועונות השנה » |
