אֱלֹהִים, אַתָּה יוֹדֵעַ טוֹב מִמֶּנִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי מִזְדַקֵן
וְיוֹם אֶחָד אֶהְיֶה אָדָם זָקֵן.

שְׁמוֹר אוֹתִי מִפְּנֵי הָהֶרְגֵּל הָהַרְסָנִי
לוֹמַר מַשֶׁהוּ עַל כָּל נוֹשֵׂא וּבְכָל הִזְדַּמְנּות.

שַׁחְרֵר אוֹתִי מִפְּנֵי הַתַּאֲוָה לְאַרְגֵּן אֶת עִנְיָנֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים.

עֲשֵׂה אוֹתִי חוֹשֵׁב אַךְ לֹא מְדֻכְדָךְ. עוֹזֵר אַךְ לֹא שְׁתַלְּטָן.

עִם מַאֲגָר הַחָכְמָה הַגָּדוֹל שֶׁלִּי, נִרְאֶה לִי טִפְּשִׁי שֶׁלֹא לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּכֻלּוֹ,
אַךְ אַתָּה הַיּוֹדֵעַ, אֱלּהִים, שֶׁאֲנִי זָקוּק לַחֲבֵרִים לִקְרַאת הַסּוֹף.

שְׁמוֹר אֶת מַחְשַׁבְתִּי חָפְשִׁיָּה מִיֶּדַע מְיֻתָּר שֶׁל אֵין קֵץ פְּרָטִים,
וְתֵן לִי כְּנָפַיִּם לְהַגִּיעַ לָעִקָּר.

נְצוֹר אֶת לְשׁוֹנִי לְגַבֵּי יִסּוּרַי וּמַכְאוֹבַי, הֵם מִתְרַבִּים מְאֹד,
וְהַחֵשֶׁק לְסַפֵּר עֲלֵיהֶם הוֹפֵךְ מָתוֹק יוֹתֵר וְיוֹתֵר כְּכָל שֶׁהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת.
אֵינִי מֵעֵז לְבַקֵשׁ אֶת הַחֶסֶד לֵהָנוֹת מִסִּפּוּרֵי כְּאֵבֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים,
אַך עֲזוֹר לִי לָשֵׂאת אוֹתָּם בְּסַבְלָנוּת.

אֵינִי מֵעֵז לְבַקֵשׁ זִכָּרוֹן טוֹב יוֹתֵר, אַך אֲנִי מִתְפַּלֵל לְיֶתֶר עֲנָוָה
וּלְפָחוֹת בִּטָחוֹן גַּאֲוְתָּנִי כַּאֲשֶׁר זִכְרֹונִי מִתְנַגֶּשׁ עִם זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים.
לַמֵּד אוֹתִי אֶת הַשִּעוּר הַמְּפֹאָר שֶׁלְעִתִּים אֲנִי עָשׂוּי לִטְעוֹת.

שְׁמוֹר אוֹתִי חָבִיב בְּמִדָּה מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת.
אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ, עִם כַּמָּה מֵהֵם כֹּה קָשֶׁה לִחְיוֹת,

אַךְ אָדָם זָקֵן מַר נֶפֶשׁ הוּא אַחַת מִיְצִירוֹת הַפְּאֵר שֶׁל הַשָׂטָן.

תֵּן לִי אֶת הַיְּכֹלֶת לִרְאוֹת דְבָרִים טוֹבִים בִּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי צְפוּיִים,
וּלְגַּלוֹת כִּשָׁרוֹן בַּאֲנָשִׁים בִּלְתִּי צְפוּיִים.
וְהַעֲנֵק לִי, אֱלֹהִים, אֶת הַחֶסֶד לִהְיוֹת מְסֻגָּל לוֹמַר לָהֶם זֹאת.

התרגום שלי אינו התרגום הראשון ל"תפילה של אדם מבוגר" קדמו לו אחרים.
אני נתקלתי במקור באנגלית  במכתב פרטי שכתב הרמטכ"ל לשעבר חיים לסקוב.
בן זוגי,, ד"ר מרדכי נאור (מוטקה) כתב אז ביוגרפיה על חיים לסקוב, וכמובן שבתחקיר המקיף שלו הוא קרא עשרות מכתבים פרטיים.
באחד מהם העתיק לסקוב בכתב ידו, באנגלית, את התפילה הזאת ממקור לא ידוע. על התפילה היתה חתימה בשם עט: קורפוראל סואפ.
מוטקה ביקש ממני לתרגם את התפילה לעברית כדי לכלול אותה בספרו. ואכן הספר: "לסקוב" (לוחם, אדם, חבר) מאת מרדכי נאור יצא לאור בשנת 1988 בהוצאה לאור של משרד הבטחון בשיתוף עם הוצאת כתר, וכלל את התפילה הזאת (עמ' 361-360.) לאחר כתיבת הספר הוחזרו מכתביו של חיים לסקוב לנמען, ולדאבוני לא צילמתי את המקור בכתב ידו של לסקוב.
לאחר שנים, כאשר אמי הייתה כבר זקנה וחולה, ולא ירדה מן המטה ראיתי אותה מחזיקה גזיר עתון מצהיב עם השיר הזה מתורגם לעברית בשם "תפילה של אדם זקן" .זה היה חלק מאוסף שירים שאמי גזרה מעיתונים במשך השנים, שמרה לה, וחזרה לקרוא בהם בזקנתה. כאשר כבר לא היה לה כוח להחזיק ספר ביד.
היא אמרה לי שאת השיר הזה מצאה בעיתון כשהייתה צעירה. היא לא זכרה איזה עיתון. הנייר כבר התפורר ואני בטוחה שהתרגום שהיא החזיקה בידיה קדם לתרגום שלי. שם המתרגם לא נמצא, אבל הפסבדונים של הכותב, "קורפורל סואפ" היה גם שם.
ניסיתי למצוא את מקור השיר ולא מצאתי.
לאחר מותה של אמי (בגיל 98) כתבתי את הספר "בואי אמא" על חייה. (פרטים על הספר במדור "ספרים" באתר הזה) וכמובן כללתי בו את השיר ואת הסיפור. המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בשנת 2004 בהוצאת מילוא. וקיבלתי מבול של מכתבים על הספר וגם על השיר הזה, שאלות, תגובות, ובאחד המכתבים שלחה לי אשה את המקור באנגלית עתיקה, בכתב קליגרפי, וכתבה לי שהיא יודעת ללא ספק שהמקור היה במנזר. כתבה אותו נזירה אנגליה בסוף המאה ה17 או ה16.
יום אחד (מאי 1914) קיבלתי מייל מן הפסיכולוג פרופסור עמירם רביב, הוא מצא את התפילה מתורגמת לעברית בכתב ידו של אביו, ושאל אותי אם אני יודעת מה מקורה. מי כתב אותה ומתי. לא ידעתי.
התרגום ששלח אלי פרופ' רביב לא היה התרגום שלי. הוא היה זהה לתרגום שהיה על גזיר העתון המתפורר שהחזיקה אמי.
שלחתי לו את המקור באנגלית עתיקה ובכתב קליגרפי, ופרופ' עמירם רביב מצא באינטרנט את אותה תפילה מיוחסת לנזירה תרזה מאווילה שנולדה באנגליה בשנת 1515.
את "קורפוראל סואפ" לא מצאנו עד היום.

 מצגת לפי השיר "תפילה של אדם מבוגר" מאת קורפורל סואפ, בתרגום לאה נאור, מתוך הספר "בואי אמא"