עַכְשָׁו כְּבָר לֹא,
צוֹנֵן כָּל כָּך אֲוִיר הַלַּיְלָה,
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ בַּלֵּב הַלַּיְלָה,
כְּבָר לֹא הַפַּחַד.

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא,
רְאִי כַּמָּה אָפֵל הַלַּיְלָה,
הַלֵּב מָלֵא דְּבָרִים לוֹמַר לָךְ,
כְּבָר לֹא הַפַּחַד.

מִתּוֹך חַלּוֹן רָחוֹק וַזָּר
עוֹלָה נְגִינַת עוּגָב.
כְּמוֹ מִשֶּׁהוּ פִּזֵּר בַּחוּץ
הֲמוֹן רְסִיסִים שֶׁל זָהָב.

עַכְשָׁו כְּבָר לֹא,
צָרִיךְ הָיָה לִהְיוֹת אַחֶרֶת,
צָרִיךְ הָיָה לָחוּשׁ אַחֶרֶת
הַלַּיְלָה, עַכְשָׁו,
אַך מִשֶּׁהוּ הִשְׁלִיךְ הַחוּצָה
זָהָב.