קוּפְסָה קְטַנָּה. הַרְבֵּה שָׁנִים
לֹא שַׂמְנוּ לֵב אֵלֵיהָ.
יֵשׁ לְהָסִיר אֶת הֶאָבָק
שֶׁהַזְּמָן עָרַם עָלֶיהָ.

לְגַלּוֹת מִכְתָב יָשָׁן,
אֶפְשָׁר לִקְרוֹא עֲדַיִן,
הָאוֹתִיּוֹת הַדְּהוּיוֹת
עוֹד מְשַׁכְּרוֹת כַּיַּיִן.

אוּלַי עוֹד פֶּרַח מְיוּבָּשׁ
נֶחְבָּא בֵּין הַנְּיָרוֹת.
נִקְטָף בְֹבֹקֶר זָךְ, רָחוֹק,
בְּיָדַיִם יְקָרוֹת.

תַּלְתָּל, אוּלַי מִמָּצַח
שֶׁשָׁכַחְנוּ זֶה מִכְּבָר.
קִשּׁוּט עָתִיק שֶׁלֹא קִשֵּׁט
אַף פַּעַם שׁוּם דָּבָר.

לְהַחֲזִיר הַכֹּל בְּשֶׁקֶט
וְלָלֶכֶת לָנוּ.
כְּאִלּוּ הַקּוּפְסָה הַזֹּאת
בִּכְלָל אֵינָה שָׁלָנוּ.

אמילי אליזבט דיקנסון משוררת אמריקאית 1830-1886: