כַּמָּה צָלוּל, שָׁקוּף, בָּהִיר,
כַּמָּה יָפֶה וְכֹה צָעִיר
קוֹרְנוֹת קַרְנֵי הָאוֹר.
כְּמוֹ כְּלוּב. הַדֶּלֶת נִפְתְחָה,
וְהַצִפּוֹר לָאוֹר פָּרְחָה –
כָּךְ שֶׁמֶשׁ בַּמִזְרָח זָרְחָה
וְיוֹם חָדָשׁ נֵעוֹר.

הַיּוֹם אֶהְיֶה חָזָק יוֹתֵר,
וְעַל חֲיַי לֹא אֲוַתֵּר –
לֹא אֲבַזְבֵּז לַשָּׁוְא.
אֲנִי אֶשְׁמוֹר עַל כָּל שְׁנִיָּה,
אַחֲזִיר כָּל מַה שֶׁלֹא הָיָה,
סוֹף סוֹף אַגְשִׁים אֶת הַשְּׁבוּעָה!
אַגְשִׁים אוֹתָהּ עַכְשָׁו.

כָּבְדוּ שָׁמַיִם בְּלִי תִּקְוָה.
אָדֹם הָאוֹר אֲשֶׁר גָוַע
בַּיָּם, בַּמַּעֲרָב.
אָתְחָרַט? הָאִם אֶזְכּוֹר
אֵיךְ הִתְרַחֵק, בְּלִי קוֹל, בְּלִי אוֹר
יָרַד, אָבַד וְלֹא יַחֲזוֹר.
הַיּוֹם הַמְּאֻכְזָב?

אלפרד אדוארד האוסמן (1936-1859)
משורר, חוקר ומתרגם אנגלי. פרופסור ללטינית באוניברסיטת קיימברידג', רוב יצירתו רצינית ואפלה. הִרבה לכתוב על נושא המוות, אבל נגע בעצב ובחיוך גם בנושאים אחרים. שירו "תני לו פרח" בתרגומו העברי הולחן ע"י משה וילנסקי, והתפרסם בארץ בביצועה של גלי עטרי.