קחו את הזמן
לאה נאור
לנטע ועופר ליום הנישואים באהבה ובגעגועים.

אַתֶּם עֲבַרְתֶּם בְּכָל הָעוֹלָם
עִם סַל, מִזְוָדָה וְתַרְמִיל.
הֲבֵאתֶם מִצִּירִיךְ מְעַט עֲרָפֶל
וְקֶצֶב סוֹעֵר מִבְּרָזִיל

הֲבֵאתֶם מִתַּאיְלַנְד נוֹפִים נִפְלָאִים,
אוֹי, קוֹסוֹמוֹי, אֵין כָּמוֹהָ.
נִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מָה לְסַפֵּר
יִהְיֶה תַּעֲנוּג לִשְׁמֹעַ.

שִׁמְרוּ עַל הַיַּחַד הַזֶּה, הַמְּבֹרָךְ,
הַמְשִׁיכוּ בַּדֶּרֶךְ הַזֹּאת.
עוֹד יֵשׁ לָכֶם זְמַן. הַמַּסָּע עוֹד נִמְשָׁךְ,
עוֹד יֵשׁ לָכֶם מָה לַעֲשׂוֹת.

עַכְשָׁו הָעוֹלָם קְצָת חוֹלֶה וּמְבֻלְגָּן
גַּם פָּרִיז הַיָּפָה עֲצוּבָה הִיא.
לָנוּ יֵשׁ סַבְלָנוּת, קְחוּ אֶת הַזְּמַן,
מְחַכִּים לָכֶם בַּבַּיִת.