שלושים ותשע חום
לאה נאור
אין קשר לקורונה או לחמסינים. סתם שיר אהבה.

כְּשֶׁהִיא נוֹלְדָּה הָיָה לָהּ חוֹם. שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַּׁע.
בְּיַלְדוּתָהּ הָיָה לָהּ חַם נוֹרָא,
וְהַמַּדְחוֹם שֶׁלָּהּ הֶרְאָה שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע
גַּם אחר כך, כְּשֶׁהִתבַגְרָה.

כְּשֶׁהוּא נוֹלָד הָיָה לוֹ קַר, זֶה לא עָבַר לוֹ,
הָיוּ לוֹ בִּגְלָל זֶה שָׁעוֹת קָשׁוֹת,
אַף פַּעַם לא יָצָא. כְּלוּם לא עָזַר לוֹ,
הוא לא יכול. רַגְלָיו הָיוּ קְרוּשׁוֹת.

הָיָה לָהּ מֶזֶג חַם מְאד, שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע,
לֵב חַם, שֵׂעָר אָדוֹם כַּלֶּהָבָה.
ןּבְעֵינֵיהָ, כַּךְ אָמְרוּ, מַבָּט שֶׁל אֵשׁ לָהּ,
וסכנת שרפה קיימת מסביבה..

וְהוּא קֵר-רוּחַֹ, ולִבּוֹ הָיָה לֵב-קֶרַח,
מַבָּט מַקְפִּיא,שכבה של כפור על הפנים.
מִשְׂרָד הַחוּץ הִצִּיעַ לוֹ קַר – יֶרָה
מִשְׂרָה שֶׁל צִיר.
שֶׁל אֵיזֶה צִיר?
שֶׁל צִיר צְפוֹנִי.


הֵם נִפְגְשׁוּ בְקַר- לִי- בָּךְ שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע .
עַל כּוֹס קָפֶה חַם וּגְלִידָה קָרָה.
מִיָּד חָטַף הוּא חוֹם נוֹרָא, שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע,
וְהִיא הִתְקָרְרָה.

וְאִם לא מֵתוּ - הֵם חַיִים עוֹד, זֶה לא פֶּשַׁע.
לָהּ יֵשׁ נַזֶּלֶת, לוֹ יֵשׁ רִיב עִם הָהוֹרִים.
בְּבַיִּת חַם, בקר-לי-בך  שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע,
עִם חֲבוּרָה שֶׁל יְלָדִים פּוֹשְׁרִים.