על שיר שלא נשכח.
לאה נאור
לנורית הירש, כלת פרס ישראל.
זכינו, והשיר הראשון שכתבנו ביחד "מקהלה עליזה", זכה להיכלל במופע של האופרה הישראלית "שירי הילדים האהובים בכל הזמנים."
ותודה לאהובי, מוטקה נאור, שמקדיש היום את הפוסט שלו לשיר הזה. הוא מספר בהרחבה על הביצועים הרבים והמפתיעים שלו, ובעיקר על הביצוע החדש, מרנין הלב, של האופרה הישראלית.
למעלה מחמישים שנה עברו מאז כתבתי את המלים למקהלה העליזה ההיא, , נורית הירש הלחינה וחוה אלברשטיין שרה. זה היה השיר הראשון שלנו ולמזלנו הטוב הוא לא נשכח.

כְּשֶׁהַלֵּב מִתְגַּעְגֵּעַ
אֵין כְּמוֹ שִׁיר עַלִּיז, קַלִּיל,
שֶׁבַּלֵּב שֶׁלְּךָ נוֹגֵעַ
בְּמִלָּה, אוּלַי בִּצְלִיל.

מָה נוֹשֵׂא הוּא? מִי יוֹדֵעַ?
צְחוֹק, שִׂמְחָה .מְעַט שַׁלְוָה,
מְחַפֵּשׂ הוּא לֵב שׁוֹמֵעַ
וְגַם אֹזֶן קַשּׁוּבָה.

צְלִיל חָלִיל, הֶמְיַת הָרוּחַ,
מַקְהֵלָה שֶׁל צִפּוֹרִים,
אִם מוֹצְאִים הֵם לֵב פָּתוּחַ
נִכְנָסִים וְנִשְׁאָרִים.

אִם תִּשְׁמוֹר עַל לֵב פָּתוּחַ,
אֶת אָזְנֶיךָ אִם תִּפְקַח,
שִׁיר קָטָן יָעוּף אֵלֶיךָ
וְאוֹתו כְּבָר לֹא תִּשְׁכַּח.