אורח פורח
לאה נאור
הפעם, במקום שיר, סיפור קטן מתוך ספרי "חג לי" בהוצאת מסדה, ובו שירים וסיפורים לחגים מתוך תוכניות "חג לי".
לפני שנגמר החג, לפני שמפרקים את כל הסוכות והאורח הפורח שלנו נשאר רעב, אולי כדאי להזכיר אותו לטובה.

בְּחַג הַסֻּכּוֹת פָּגַשְׁתִּי צִפּוֹר דְּרוֹר.
אָמַרְתִּי: שָׁלוֹם דְּרוֹר, לָמָּה גַּם בַּחַג אַתָּה כָּל כָּך אָפֹור?"
אָז הוּא אָמַר לִי: "תִּשְׁאַל דְּרוֹר אַחֵר. אֲנִי מְמַהֵר."
אָמַרְתִּי: "וְאִם הַדְּרוֹר לֹא יִהְיֶה אָפֹור?"
אָז הוּא אָמַר לִי: "אַל תִּשְׁמַע מָה שֶׁאוֹמְרִים. כָּל הַדְּרוֹרִים אֲפֹורִים. וְעַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לָעוּף. אוּף!"
שָׁאַלְתִּי: "לְאָן אַתָּה בּוֹרֵחַ?"
הוּא אָמַר "הַיּוֹם אֲנִי אוֹרֵחַ. אוֹרֵחַ פּוֹרֵחַ."
שָׁאַלְתִּי: "אוֹרֵחַ שֶׁל מִי?"
"לֹא חָשׁוּב. שֶׁל מִי שֶׁבָּא לִי."
צָחַקְתִּי: "אַתָּה דְּרוֹר לֹא נוֹרְמָלִי!"
הוּא הִסְבִּיר לִי: "יֵשׁ פֹּה סֻּכּוֹת? כֻּלָּן מְחַכּוֹת."
"לְמִי?"
"לְאוֹרֵחַ. אָז אֲנִי כְּבָר בּוֹרֵחַ."
" אַתָּה הָאוֹרֵחַ בְּכָל הַסֻּכּוֹת?
"כֵּן, אֲנִי בָּא מָתַי שֶׁהֵן רֵיקוֹת."
"וְאֵיזוֹ סֻכָּה הֲכִי יָפָה?"
"הַסֻּכָּה עִם הָרִמּוֹנִים שֶׁכְּבָר מִתְבַּקְּעִים מִגַּרְעִינִים. מַסְפִּיק לִי סֶדֶק הֲכִי קָטָן."
"כַּמּוּבָן."
"שֶׁהַתַּפּוּחִים אֲדֻמִּים וּמְתוּקִים, תַּאֲוָה לַמָּקוֹר. וְאִם יֵשׁ גַּם תְּמָרִים עֲסִיסִיִּים... וְאַגָּסִים... וּשְׁזִיפִים מִתְבַּקְּעִים וּמְנַּטְפִים... וַעֲנָבִים יָפִים... תִּסְלַח לִי..."
וְהוּא פָּרַח לִי.

חג שמח