שנה ברוכה
לאה נאור

בַּבֹּקֶר הַשָּׁעוֹן
בְּקוֹל צָלוּל צִלְצֵל
הִתְחִילָה עוֹד שָׁנָה,
מַסְפִּיק לְהִתְעַצֵּל.

בַּחֲנָיָה מִמּוּל
צוֹפָר גָּדוֹל צָפַר:
שָׁנָה שְׁקֵטָה לָכֶם
וּבֹקֶר נֶהְדָּר.

גַּם הַשְּׁכֵנים שֶׁלִּי
חָדְלוּ מִן הַמְּרִיבָה,
אָמְרוּ לִי: שְׁנַת שָׁלוֹם,
שַׁלְוָה וְאַהֲבָה.

הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלִּי
נוֹרָא הִתְּנַדְנְדוּ.
חָרְקוּ: שְׁנַת עֲלִיָּה,
וְרַק שֶׁלֹא תֵּרְדוּ.

גַּם מְעַרְבֵּל בֶּטוֹן
טִרְטֵר בְּקוֹל נוֹרָא:
שְׁנַת שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה,
בִּנְיָן וִיְצִירָה.

וּמַשָּׂאִית בַּרְחוֹב
חָרְקָה וְהִתְנַגְשָׁה:
בְּרָכוֹת וּנְשִׁיקוֹת
לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.

אָז הַשָּׁנָה שֶׁלִי
הִתְחִילָה נֶהְדָר.
כֻּלָּם בֵּרְכוּ אוֹתִּי
וְכָל אֶחָד אָמַר:

שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה טוֹבָה,
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה בְּרוּכָה,
הַרְבֵּה בְּרִיאוּת וְהַצְלָחָה,
וְלֹא לִשְׁכֹּוחַ מַסֵּכָה.