גם אני, כמו כולם אבלה על חברנו הטוב, יורם טהר לב.
הפעם, במקום שיר, אני רוצה לשתף אתכם בניתוח מדליק שכתב יורם על כמה מהשירים שלי

מיורם טהר לב ללאה נאור
לאירוע בצוותא 16.10.2015
ליום הולדתה השמונים של לאה נאור

לאה נאור היא המתעדת האולטימטיבית של העבר הישראלי והנביאה הגדולה של העתיד.
בואו ניקח את השיר "סרנדה לעדה".
השיר מתאר את תקופת הצנע ואת ימי העוני כפי שהם נראו בקיבוץ. המבשלת הייתה לוקחת כף של מלח, קילו לחם, קילו קמח ומכינה מזה בשר לצהרים. ככה בדיוק נראו חיינו בימים ההם.
בקיבוץ היו שואלים: מתי הקיבוצניק אוכל תרנגולת? – או כשהוא חולה או כשהתרנגולת חולה.
כשהמבשלת פנתה בטענות לגזבר שאין מספיק מצרכים לבישול, הוא ענה לה: בבית שלך בפולין אכלת יותר טוב?
והיא אמרה: אם אבא שלי היה עני, כל הקיבוץ צריך לסבול?
בשיר הזה היא תיעדה את העבר, אך לאה מעל הכל חזתה את העתיד, רבותי,
אם ניקח את השיר "אדון חרדון", היא חזתה לפני חמישים שנה שהחרדים יהיו אדוני הארץ.
וחזתה שיום אחד יהיה שר חרדי בממשלה. ואכן נבואה זו התגשמה לכבוד יום הולדתה השמונים של לאה. כאשר ממש בשבוע האחרון קיבל החרדי הראשון היתר להיות שר בממשלת ישראל, וכל מתנגדיו אומרים, כמו שניבאה לאה: "הוא שכח, הוא שכח מאין בא ולאן הלך".
בואו ניקח את "מקהלה עליזה". כאן חזתה לאה את עולם המדיה שיקום בעוד חמישים שנה.
"על ראש הברוש שבחצר שמחה והמולה
שם כל הציפורים בעיר הקימו מקהלה".
זה תיאור של ישיבת ממשלה. כאשר ראש הברוש מדבר, הציפורים מצייצות בטוויטר לעיתונאים שממתינים בחוץ.
או ניקח שורה אחרת בשיר: "אנחנו לא צריכים מילים אמרו הבולבולים".
גם זה חזון. כאן חזתה לאה את אלפי אתרי הפורנו באינטרנט.
"קרנבל בנח"ל". הביטוי הזה לא בא מהמילה נחלים שבהם זורמים מים, אלא מהמילה נוכלים שאליהם זורם הכסף, והם שעושים פה קרנבל. והם קוראים זה לזה: "מי שלא יבוא – חבל".
השיר "בואי אמא" חזה את המציאות החדשה של ילדי האינטרנט שכל כך כמהים לידה החמה של אמא. מספרים על ילד שהלך לאיבוד בקניון ובכה: בואי אמא. שאלו אותו מה שמה של אמא שלך? אמר: אני לא זוכר. ואיך קוראים לך? אני לא יודע. ומה הכתובת שלך? אמר : www.net.il
אבל מעל לכל השיר "בואי אמא" מנציח את לאה עצמה. תחשבו רגע מי זאת האמא שעליה מדובר: זו לאה אמנו. כמו שהמשוררת רחל כתבה על רחל "הן דמה בדמי זורם", וקראה לה: "אם האם", כך מרגישה לאה לגבי לאה אמנו וקוראת לה "בואי אמא".
בואו נקרא את השורה הפותחת של השיר: "כל האור מזמן הלך לו", ואז כל ילד שואל לאן האור הלך? ויש לנו לאה נאור.

אז לאה, שאי ברכה ביום הולדתך השמונים. נאחל לך עד מאה ועשרים בבריאות טובה. ושהרופא היחיד שייזכר בביוגרפיה שלך יהיה דוקטור סוס.