אם עוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ וּבְכָל בֹּקֶר חֲדָשָׁה הִיא,
אִם הַפְּרָחִים סְתָם מְחַיְּכִים אֶל הָעוֹלָם,
אִם מִתְגַּלְגֵּל הַגַּל מִצְחוֹק עַד הַשָּׁמַיִּם
אָז לָמָּה גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִצְחַק עִם כֻּלָּם?
אִם יֵשׁ עוֹד לֵיצַנִים וְקִרְקָסִים, וְלֹא בְּסֵפֶר,
אִם צְחוֹק הַיְלָדִים נִֹשְמַע צָלוּל וְלֹא רָחוֹק,
צוֹחֵק הַשּׁוּק, הַיָּם, הַפַּעֲמוֹן ֹשֶל בֵּית הַסֵּפֶר,
אָז לָמָּה גַּם אֲנַחְנוּ לֹא נִלְמַד לִצְחוֹק?
כְּדַאי, כְּדַאי לִלְמוֹד מִן הַפְּרָחִים
לֹא לְקַמֵּץ בְּחִיּוּכִים
וְהָעוֹלָם בְּעֶצֶם לֹא כָּל כָּך נוֹרָא.
כְּדַאי רַק לְחַיֵּךְ, כְּדַאי לִפְקֹחַ הָעֵינַיִּם
צָרִיךְ לִחְיוֹת, צָרִיךְ לִצְחוֹק, כִּי אֵין כָּל בְּרֵרָה.
צָרִיךְ רַק לְחַיֵּךְ, רַק לֶאֱהוֹב,
לֹא לְפַחֵד וְלֹא לִכְאוֹב
וְהָעוֹלָם, תִּרְאוּ, יִהְיֶה פִּתְאוֹם כֹּה טוֹב.
כְּדַאי לַחֲלוֹם וּלְקַוֹּות, נַסּוּ רַק פַּעַם,
כְּדַאי לִחְיוֹת, כְּדַאי לִצְחוֹק, כְּדַאי לֶאֱהוֹב.
אָדָם הוֹלֵךְ בָּעִיר, וְהִיא שֶׁלּוֹ וְהִיא זָרָה לוֹ,
וְהוּא שׁוֹתֵק, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ שׁוֹתֵק.
לְפֶתַע, בְּדִיּוּק מוּלוֹ, תִּינוֹקֶת הִתְחַיְּכָה לוֹ,
וְהָאָדָם צוֹחֵק, וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ צוֹחֵק.
וְשׁוּב לוֹטֶפֶת שֶׁמֶשׁ אֶת הָעִיר הַמְאֹהֶבֶת,
גַל שׁוֹבָב וַקַּל נוֹשֵׁק לַסֶּלַע שׁוּב וָשׁוּב.
הָאוֹר נוֹשֵׁק לַצֵּל וְהַפַּסִים אֶת הָרַכֶּבֶת,
רַק אָנוּ ֹשוֹכְחִים מָה שֶׁכָּל כָּך, כָּל כָּך חָשׁוּב.
כְּדַאי רַק לְחַיֵּךְ, מוּתָּר לִכְעוֹס
אַךְ בִּזְהִירוּת, לֹא לַהֲרוֹס,
אֶפְשָׁר לִרְקוֹם חֲלוֹם נִפְלָא בְּיוֹם סַגְרִיר.
הַכֹּל יִהְיֶה עוֹד טוֹב יוֹתֵר וַדָּאי
אֲבָל בֵּינְתַיִם
אֶפְשָׁר לִבְכּוֹת לְלֹא סִבָּה.
אֶפְשָׁר גַֹם לָשִׁיר.
את השיר חיוכים כתבתי לחוה אלברשטיין. בשנת 1968, לתקליטה "מות הפרפר". חוה אהבה את השיר בביצועה הנפלא של אדית פיאף. וביקשה שאחבר למנגינה הזאת מלים בעברית. היא ביקשה שיר אופטימי.
במקור הארגנטינאי השיר הוא עצוב, ממש טרגי, על אהבה במבט ראשון שאין לה שום סיכוי להתממש. כי המון חוגג מפריד בין אוהבים שזה עתה ראו זה את זו.
הגרסה הצרפתית שונה מן המקור שהוא ארגנטינאי. אבל גם במקור השיר הוא עצוב ונקרא "איש לא ידע כמה אני סובל." והוא מדבר על אהוב שעזבה אותו אהובתו.
אבל גם חוה וגם אני היינו אופטימיות. היינו צעירות, אני הייתי יוצאת קיבוץ, וכבר הצלחתי לכתוב כמה שירים שהתפרסמו, וחווה השתחררה זה עתה מן הצבא והתחילה להופיע בהצלחה. שתינו היינו אז בתחילת הדרך, התקופה בארץ, כמו תמיד, הייתה קשה ורצינו להוסיף איזה מבט אופטימי על החיים. והשיר "חיוכים" היה אחד השירים הראשונים שלנו.
חוה אלברשטיין בתכנית הטלוויזיה מפגש אמנים 1973
