המלך מרשמלו

כל דבר קשה לו.

קשה לו לקום

וקשה לו לישון

קשה לו לדעת מתי יום ראשון.

בחשיבות צועד לאט,

פסיעה קטנה, ועוד אחת,

אחר כך המלך נח

כי התעייף כל כך.

כשהוא נח הוא שוכח לקום.

המלך מרשמלו סובל משעמום.

והמלכה מרשמלה

לראות אותו משתעמם כל כך קשה לה.

יום אחד

הכתר של המלך אבד.

כתר המלכות! כתר הזהב!

אבד. נעלם. אולי הוא נגנב?

כל המשרתים והעוזרים וכל היתר

חיפשו את הכתר.

 

השרים היועצים המשרתים והעוזרים

חיפשו מתחת למיטה, חיפשו בכל החדרים.

וגם המלך והמלכה בכבודם ובעצמם

עזרו קצת לחפש, כי כתר זה לא סתם.

חיפשו מתחת לשטיחים

(המון שטיחים יש למלכים)

בין הקישוטים שבארמון (ויש המון)

פתאום ראש השרים, הביט במלך ושאל:

אולי לא היה לך שום כתר בכלל?

אולי אתה לא מלך והמלכה היא סתם שפחה? 

אולי אתם זוג רמאים שהתגנבו לממלכה?

אני מזעיק את המשמר! וזה יהיה הסוף שלך!

המלך ניסה להסביר. המלכה ניסתה להוכיח.

אבל שום דבר לא עזר. שום הסבר לא הצליח.

המלך מרשמלו והמלכה מרשמלה

גורשו מן הארמון. מסכנים כאלה.

הם עזבו את השטיחים היקרים

ואת כל היועצים, המשרתים והעוזרים.

את בגדי המלכות, את שרשרת הפנינים

לבשו בגדים פשוטים וישנים.

וברחו מן הארמון. איזה מסכנים.

והשרים עוד צחקו: "הי תראו איך הם בורחים!"

היה להם מזל. כי יש מלכים שנרצחים.

 

הם הלכו בדרך ופתאום שמו לב

שהדרך יפה והאביב מלבלב.

וככל שמתרחקים מן הארמון - הנוף מתרחב.

ישבו לנוח והביטו סביבם

והמלכה אמרה: אף פעם לא ידעתי כמה יפה העולם.

והמלך אמר: אני רעב. איך נמצא עבודה?

 

אז כל אחד מהם עשה מה שהוא ידע.

המלך ידע לשיר, אז הוא שר,

ופתאום הרגיש שהוא שר נהדר,

וכשהוא שר – לא משעמם לו. הוא מאושר.

 

המלכה ידעה לרקוד, אז היא רקדה.

והייתה רקדנית עדינה וחמודה.

 

מהרגע שהתחילו לשיר ולרקוד

הם לא יכלו להפסיק. לא יכלו לעמוד.

פתאום המלך מרשמלו

הרגיש ששום דבר כבר לא קשה לו.

הריקודים והשירים היפים

היו מדליקים. היו סוחפים.

ליוותה אותם תזמורת רחוב.

הקהל אהב אותם. היה להם די טוב.

יום אחד, באמצע שיר ומנגינה,

מתוך הקהל יצאה ילדה קטנה

ואמרה: הוד מלכותכם

אני מכירה אתכם.

אתם המלך מרשמלו והמלכה מרשמלה.

גרשו אתכם מן הארמון? איך עושים דברים כאלה?

 

 

כל הקהל היה מבולבל

נדחק והציע, ענה ושאל.

ובסוף, פה אחד החליט ההמון

נחזיר את המלך והמלכה אל הארמון.

 יחי המלך מרשמלו והמלכה מרשמלה

אנחנו נסלק את הבוגדים האלה!!!

 

המלך והמלכה הסתכלו זו בזה:

מה נעשה עכשיו? מה נעשה?

האם נחזור אל הארמון ונסלק את הבוגדים?

אבל חבל לוותר על השירה והריקודים.

אולי נמשיך לרקוד ולשיר בשמחה?

אבל חבל לוותר על המלוכה.

 

מה יהיה סוף הסיפור?

את הסוף עוד לא המצאתי. גם לי הסוף לא ברור.

הם יבחרו במלוכה או יבחרו בשמחה?

מה דעתֵּך? מה דעתְּךָ?

תחשבו מהר, כי המלך והמלכה הנכבדים

בינתיים עוד שרים ורוקדים. ושרים ורוקדים ושרים ורוקדים...
ובסוף הטוב (או אולו בסוף המר?)
כל סיפור נגמר (או אולי הוא לא נגמר?)
 

ואתם. אם תפגשו בדרכים, או על החוף

מלך ומלכה מבולבלים וסיפור שאבד לו הסוף,

או אם תפגשו סוף מחפש לו התחלה

יש לי בקשה גדולה:

תבחרו את הסוף הכי מאושר

ואל תשכחו לספר לי מחר.