המוצץ יצא חוצץ (תסריט)
לאה נאור
תסריט בחרוזים. עם שירים עצובים ושירים עליזים,על פרידה לא קלה על הרפתקה ועל גדילה.(מן המגרה)
משתתפים: ילד קטן שקשה לו להפרד מן המוצץ שלו,
המסַפֵּר, ההורים,
חתולים, גוזל, פרה, רועה ורועה מנוף, ועפיפון.
(החלקים המודגשים, כך נראָה לי
רוצים ליווי מוסיקלי)
רוצים ליווי מוסיקלי)
אֵי שָׁם בָּעוֹלָם
מְרַחֵף מוֹצֵץ פֶּלֶא.
הוּא עָף לוֹ בָּאוֹר
וְצָף לוֹ בַּתְּכֵלֶת
רוֹאֶה אוֹתָנוּ מִלְמַעְלָה
מַבִּיט קְצָת וְעָף לוֹ הָלְאָה.
יֵש לִפְעָמִים
יָמִים שֶׁכָּאֵלֶה
שֶׁגַם לִי בָּא לָעוּף
בָּאוֹר וּבַתְּכֵלֶת
לִרְאוֹת הַכֹּל מִלְמַעְלָה
לְהַבִּיט וְלָעוּף לִי הָלְאָה.
המספר: כשיונתן היה קטן
הוא בכה ובכה ובכה כל הזמן.
אבא קנה לו מוצץ. מוצץ חדש ונוצץ,
יונתן נרדם ונרגע,
ואבא כבר לא דאג,
ואמא כבר לא דאגה.
ושניהם שרו שיר קטן
על המוצץ של יונתן.
מוֹצֵץ קָטָן
מוֹצֵץ קָטָן
שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.
נִכְנָס לַפֶּה שֶׁל יוֹנָתַן
וְשָׁם נִשְׁאַר.
אִם יוֹנָתָן שָׂמַח
גַּם הַמּוֹצֵץ שָׂמַח,
הוּא הִתְפַּנֵּק בַּפֶּה שֶׁלּוֹ,
וְהוּא שָׂמַח כָּל-כָּך.
כּואַב לְיוֹנָתָן -
אוּלַי קִבֵּל מַכָּה,
הַמּוֹצֵץ בַּפֶּה שֶׁלוֹ
נותַן לוֹ נְשִׁיקָה.
אִם מַשֶּׁהוּ נָפַל,
אִם מַשֶּׁהוּ נִשְׁבָּר
הַמּוֹצֵץ בְּוֹכֵה אִתּוֹ
עַד שֶׁהַבְּכִי עָבַר.
מוֹצֵץ קָטָן
מוֹצֵץ קָטָן
שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר.
נִכְנָס לַפֶּה שֶׁל יוֹנָתַן
וְשָׁם נִשְׁאַר.
מספר יום אחד יונתן התעורר מבוהל,
המוצץ לא היה בפה. הוא נפל?
הפה שלו נשאר לבד.
המוצץ שלו אבד.
יונתן: איפה המוצץ שלי?
אמא: אולי על השמיכה?
יונתן: איפה המוצץ שלי?
אבא: ויונתן בכה:
אֵיפֹה הַמוֹצֵץ
(יונתן, אמא ואבא )
אֵיפֹה הַמּוֹצֵץ שֶׁלִי?
אֲנִי לא מוֹצֵא.
לְאָן שֶׁהַמּוֹצֵץ הָלַך -
גַּם אֲנִי רוֹצֵה.
אוּלַי הוּא עָף בָּרוּחַ
לְאֶרֶץ רְחוֹקָה?
אוּלַי נָפַל פָּצוּעַ,
אוּלַי קִבֵּל מַכָּה?
הוּא עָף עַל עֲנָנִים
הֲכִי הֲכִי גְּבוֹהִים?
אוּלַי עַל קְצֵה הַקֶּשֶׁת
מַחֲלִיק עַל הַצְּבָעִים?
אֵיפֹה הַמּוֹצֵץ שֶׁלִי?
אֲנִי לא מוֹצֵא.
לְאָן שֶׁהַמּוֹצֵץ הָלַך -
גַּם אֲנִי רוֹצֵה.
מספר. אבא, אמא, דודה דוד,
כל המשפחה,
חיפשו אותו אולי נפל
מתחת לשמיכה?
בסדין? בחיתולים?
אבוד בעריסה?
בין הספרים? בציורים?
טובע בדייסה?
יונתן:
אֵיפֹה הַמּוֹצֵץ שֶׁלִי?
אֲנִי לא מוֹצֵא!
לְאָן שֶׁהַמּוֹצֵץ הָלַךְ
גַּם אֲנִי רוֹצֶה.
אבא ואמא:
- בתוך ציור שעל הקיר?
- מתחת למיטה?
- במגרות?
- במקרר?
- בכיס?
- בממחטה?
- תלוי על מובייל מסתובב?
- דבוק אל הוילון?
- אולי הוא התעופף החוצה
דרך החלון?
- אולי צמחו לו שתי כנפיים
- שקופות ולא נראות?
- אולי הוא עף לו בשמים
אל ארץ הפלאות?
- מוצץ קטן עם שתי כנפיים?
- באמת מוזר.
- במשפחה שלנו לא ראו כזה דבר.
יונתן:
אֵיפֹה הַמּוֹצֵץ שֶׁלִי…
אֲנִי לא מוֹצֵא!
אִם צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵי כְּנָפַיִם
גַּם אֲנִי רוֹצֶה.
מספר: מוצץ חדש, מוצץ נוצץ קנו ליונתן!
יונתן: לא רוצה מוצץ חדש! רוצה מוצץ ישן!
מספר: פתאום קרה דבר מוזר,
דבר מאד מוזר.
לא יודעים מתי ואיך
המוצץ חזר.
פתאום חזר אל המיטה,
הציץ מתוך הכר,
שוב נכנס לתוך הפה
ושם נשאר.
.יונתן: איפה היית?
מוצץ: עפתי לי.
יונתן: לאן? לאן?
מוצץ: זה סוד שלי.
יונתן: תברח לי שוב?
מוצץ: זה לא חשוב . תמיד, בסוף אני אשוב.
מספר: מוֹצֵץ שֶׁעָף?
כַּמָה מוּזָר.
הוּא עָף וְעָף,
וְהוֹפְּ! חָזַר.
סִבּוּב קָטָן
טִיסָה קְצָרָה
ו… הוֹפְּ! הוּא כָּאן
בַּחֲזָרָה.
לָמָה עָף לוֹ?
לָמָה לֹא?
הַתַּעֲנוּג
כֻּלּוֹ שֶׁלוֹ.
מספר: עברה שנה ועוד שנה,
הגיע יום הולדת.
אורחים, פרחים ומתנות,
וחגיגה נחמדת.
אמרו ליונתן:
אבא: גדלת, זרוק את המוצץ!
יונתן: לא רוצה.
מספר: כמה טוב להיות מוצץ,
לחיות חיים כאלה.
מתוק לו שם, חמים וטוב,
לגור בפה של ילד.
ושוב חלפה שנה יפה
ומה עם יונתן?
הוא חשב:
יונתן: אולי עכשיו סוף סוף הגיע זמן?
אני גדול. אני הולך לגן של הגדולים
אולי צריך להיפרד מן המוצץ שלי?
שָׁלוֹם מוֹצֵץ שֶׁלִי,
שָׁלוֹם מוֹצֵץ קָטָן,
אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים
כִּי כְּבָר הִגִּיעַ זְמָן.
תָּעוּף לַמֶּרְחָקִים
לְאָן שֶׁרַק תִּרְצֶה.
גָּדַלְתִּי וְעַכְשָׁו
אֲנִי לא צָרִיך מוֹצֵץ.
כִּי לִפְעָמִים מַגִּיעַ יוֹם.
שֶׁחֲבֵרִים אוֹמְרִים שָׁלוֹם.
כְּדַאי לְךָ לָעוּף
לְמָקוֹם אַחֵר.
אוּלַי תִּרְאֶה עוֹלָם,
אוּלַי תִּמְצָא חָבֵר.
הָעוֹלָם מָלֵא
נִסִּים וְנִפְלָאוֹת
שָׁלוֹם מוֹצֵץ קָטָן,
וְלא לְהִתְרָאוֹת.
כִּי לִפְעָמִים מַגִּיעַ יוֹם.
שֶׁחֲבֵרִים אוֹמְרִים שָׁלוֹם.
מספר: המוצץ יצא חוצץ , אמר ליונתן:
מוצץ: אני לא יוצא! אני לא רוצה!
אני מוצץ קטן!
יונתן: כדאי לך לעוף,
אתה יכול לבד.
תודה, היה נעים
שלום מוצץ נחמד!
מספר: אך המוצץ יצא חוצץ
וככה הוא אמר:
מוצץ: אני לא יוצא! אני לא רוצה!
אני פה מאושר.
יונתן: אולי תבנה כדור פורח
ותעוף אל הירח?
אולי תהיה מוצץ לווין
שחג סביבנו כל הזמן?
מוצץ: לא רוצה לוויין
ולא רוצה ירח.
איתך מתוק וטוב
איתך אני שמח!
אני לא רוצה לעוף!
יונתן: נו! עוף! מוצץ חצוף!
מוצץ: טוב, אבל עצוב לי.
אם רק תרצה אני אשוב לי.
מספר: המוצץ התעופף, נאחז בוילון,
והביט החוצה דרך החלון.
קצת חיכה, עוד חיכה, הסתכל לאחור
אולי יונתן יקרא לו לחזור?
יונתן: אתה תעוף רחוק מכאן, רק לא לכביש! זה מסוכן.
חוטי חשמל מסוכנים!
חוטי חשמל מסוכנים!
יש מטוסים! יש לווינים!
ירד ברד? יש סערה? זה מסוכן לך נורא! אם חם מדי, אם קר מדי…
ירד ברד? יש סערה? זה מסוכן לך נורא! אם חם מדי, אם קר מדי…
מוצץ: שמעתי כבר! מספיק ודי!
אני יוצא!
יונתן: יצאת כבר?
מוצץ: היה יפה אבל נגמר.
מספר: המוצץ נעלב, ועף
וחזר וככה אמר:
מוצץ: זהו?! נגמר?!
מספר: ועף, ועף, ולא חזר.
פתאום קרה לו דבר מוזר:
היום היה יפה
ורוח קל נשב
והמוצץ חשב:
מוצץ: בכלל לא רע עכשיו -
טוֹב לָעוּף בַּתְּכֵלֶת
לִהְיוֹת מוֹצֵץ שֶׁל פֶּלֶא
לִרְאוֹת הַכּל מִלְמַעְלָה
וּלְהַמְשִׁיךְ כָּך הָלְאָה.
לָה לָה לָה לָה לָה לָה לָה
כָּל כָּך יָפֶה לְמַעְלָה.
דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַבַּיִת,
דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַגָּן
שָׁלוֹם לַיְּלָדִים
וְגַם לְיוֹנָתָן.
שָׁלוֹם לַרְחוֹבוֹת,
שָׁלוֹם גַּם לַכְּבִישִׁים,
שָׁלוֹם גַּם לַחַיּוֹת
וְגַם לַאֲנָשִׁים.
לָה לָה לָה….
שָׁלוֹם לָכֶם מִלְמַעְלָה.
שָׁלוֹם גַּם לָאַנְטֶנוֹת
עַל כָּל הַגַּגּוֹת
וְגַם לַצִּפוֹרִים
שֶׁעוֹשׂוֹת שָׁם חֲגִיגוֹת,
לַמִרְפָּסוֹת בַּשֶּׁמֶש,
כְּשֶׁהַכְּבִיסָה תְּלוּיָה לָהּ,
לָרוּחַ הַסּוֹחֶפֶת
הַלְאָה וּלְמַעְלָה
לה לה לה לה לה לה לה.
מספר:
הַמוֹצֵץ הִשְׁתּוֹלַל. יוֹדְעִים מָה עָשָׂה?
עָף לְשַׂחֵק עַל חֶבֶל כְּבִיסָה
נִכְנָס לְמִכְנָס וְיָצָא מִחוּלְצָה.
נִתְלָה עַל שִׂמְלָה וְיָרַד וְעָלָה
הִתְגַּלְגֵּל גִּלְגּוּלִים סְבִיב שְׁנֵי שַׁרְווּלִים,
דִּלֵּג לְאָחוֹר מִכַּפְתּוֹר אֶל הַחוֹר,
וְחִלֵּק מַחְמָאוֹת לְכַמָּה לוּלָאוֹת.
רָקַד נֶהְדָּר עַל סוּדָר מְהוּדָר,
הִקְסִים כִּיסִים
וְהֵעִיף צָעִיף,
קָפַץ בְּשִׂמְחָה מִצִּיפִּית לִשְׂמִיכָה.
עָשָׂה בְּעָיוֹת לְכַמָּה גּוּפִיּוֹת,
הֶחְצִיף פָּנִים לְזוּג תַּחְתּוֹנִים
וְסִבֵּךְ בּצָרָה חֲגוֹרָה דֵּי צָרָה,
מַה יַעֲשֶׂה בָּעֶרֶב?
יֵלֵךְ לִישׁוֹן בְּגֶרֶב.
אחר כך יעוף לו מעל לעיר
וישיר לו שיר:
יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי מוֹצֵץ פֶּלֶא
עָף לִי בָּאוֹר וְצָף לִי בַּתְּכֵלֶת
מִתְעוֹפֵף, מְרַחֵף,
לא נוֹפֵל, לא עָיֵף
אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לִי –
אֲנִי קוֹפֵץ וּבָא לִי .
(נשמעת יללת חתולים)
אוּלַי חָתוּל קָרָא לִי?
מספר: בתוך החצר, על יד הפח
שיחקו חתולים, נהנו כל כך.
מְיָאוּ חֲתוּלִים.
מְיָאוּ, מִתְבַּטְלִים,
מִתְפַּנְקִים,
מְשַׂחֲקִים,
מִתְלַקְקִים,
וּמִתְנַקִּים.
מְיָאוּ מְיָאוּ מְיָאוּ
מְיָאוּ מְיָאוּ - צָ'אוּ
מְיָאוּ בְּתוֹךְ הַפַּח
מְיָאוּ טָעִים כָּל כָּךְ.
אוֹכְלִים, אוֹכְלִים,
מִשְׁתּוֹלְלִים
זוֹלְלִים
וּמְיַלְלִים:
מְיָאוּ מְיָאוּ מְיָאוּ
מְיָאוּ מְיָאוּ - צָ'אוּ
מְיָאוּ – חֲתוּלִים
מְיָאוּ – מִתְבַּטְלִים
מִתְמַתְחִים
עַל הַפַּחִים.
כְּלָבִים נוֹבְחִים?
הֵם לא בּוֹרְחִים.
מְיָאוּ מְיָאוּ מְיָאוּ
מְיָאוּ מְיָאוּ – צ'או.
(נשמעת נביחה, הם בורחים, וחוזרים לאט לאט)
מספר: פתאום חתלתול זקף את האף:
חתלתול: מיאו! עכבר! הוא עף!
מספר: ראיתי עכברים עפים.
קוראים להם עטלפים.
חתלתול: מיאו!!! זה לא עטלף!
מיאו!!! אני מתעלף.
(חתלתול קופץ ומנסה לתפוס את המוצץ)
מיאו עכבר?
מיאו! מוזר!
מי הוא ומה הוא?
מיאו מיאו?
מוצץ: אני לא עכבר. אני מוצץ.
חתלתול: מיאו? מי הוא? מה הוא?
מוצץ: יש לך שפתיים?
חתלתול: מייאו, שתיים.
מוצץ: אני גר בדרך כלל בין שתי שפתיים.
חתלתול: יש לְךָ יש חלב?
מוצץ: אני גר בדרך כלל בין שתי שפתיים.
חתלתול: יש לְךָ יש חלב?
מוצץ: לא.
חתלתול: מייאו – מתחשק לי חלב עכשיו.
מוצץ: אין לי, סליחה.
חתלתול: הפסד שלך.
מיאו מיאו עוף לך!
מיאו מיאו עוף לך!
(מעיף אותו בקצה השפם או בקצה הזנב)
אתה נעלב?
אתה נעלב?
מוצץ: אני לא נעלב אבל אין לי חלב.
אז שלום עכשיו.
חתולים: מיאו מיאו, מִי וּמַה הוא?
מיאו מיאו צ'או !
מוצץ: חתלתול נחמד הוא לא!
אני לא אצטער בגללו.
שלום, ולא להתראות.
הייתי בוכה אבל אין לי דמעות.
מספר: המוצץ הצטער רק זמן קצר,
אחר כך נרגע ושר:
יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי מוֹצֵץ פֶּלֶא
עָף לִי בָּאוֹר וְצָף לִי בַּתְּכֵלֶת
מִתְעוֹפֵף, מְרַחֵף,
לא נוֹפֵל, לא עָיֵף
אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לִי –
אֲנִי קוֹפֵץ וּבָא לִי .
(נשמע צפצוף צפור)
אוּלַי צִפּוֹר קָרְאָה לִי?
מספר: המוצץ עף לעץ
והציץ לתוך קן.
וראה שם גוזל
רעב ומסכן.
הגוזל הקטן
צפצף בקול,
פתח מקור
כזה גדול.
גוזל: הי, מי אתה? גדול צהוב, נוצץ?
מוצץ: תינוק מתוק! רוצה מוצץ? אני מוצץ.
גוזל: אני רוצה הכל. הכל אני רוצץ.
אֲנִי אוֹכֵל הַכּל. הַכּל אֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי זוֹלֵל הַכּל. אֲנִי תָּמִיד רָעֵב
וּמַה שֶׁבִּשְׁבִילִי הֲכִי נָעִים וְגַם טָעִים
זֶה זְחָלִים וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים.
לא צָרִיך צַלַחַת, לא צָרִיך מַפִּית
לא צָרִיך מַזְלֵג וְלא צָרִיך כַּפִּית.
לא צָרִיך כִסֵּא וְלא צָרִיך שׁוּלְחָן
וְלא אִכְפַּת לִי אִם הָאוֹכֶל לא כָּל כָּך מוּכָן.
וּמַה שֶׁבִּשְׁבִילִי הֲכִי נָעִים וְגַם טָעִים
זֶה זְחָלִים וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים.
(וגם זבובים וְיתושים וְיבחושים וּפַרעושים וּפִשפשים)
לא צָרִיך לִשְׁמוֹר יָדַיִּם נְקִיּוֹת,
אין לִי בִכְלָל יָדַיִּם, אֵין לִי בְּעָיוֹת.
אין לִי בִכְלָל יָדַיִּם, אֵין לִי בְּעָיוֹת.
וְאִמָּא לא אוֹמֶרֶת לִי: תִּגְמוֹר הַכּל!
אֲנִי כָּל-כָּך כָּל-כָּך כָּל-כָּך אוֹהֵב לִזְלוֹל.
וּמַה שֶׁבִּשְׁבִילִי הֲכִי נָעִים וְגַם טָעִים
זֶה זְחָלִים וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים. וְתוֹלָעִים.
(וגם זבובים וְיתושים, עכבישים וּבַרחשים וּפַרעושים וּפִשפשים וְקשקושים.)
מספר: והגוזל פתח מקור כזה גדול
מוכן לזלול ולאכול ועוד לזלול.
גוזל: אתה לא תולעת? מה אתה בכלל?
המוצץ: מוצץ.
גוזל: אתה קר, מלא אויר, יכול להתפוצץ.
מוצץ: אני לא מוצא שפתיים. איפה יש פֹּה פֶּה?
גוזל: אין לי פֶּה, יש לי מקור, יש לי מקור יפה.
מוצץ: מקור? זה חד, זה מסוכן!
גוזל: מי אתה? תעוף מכאן?!
מוצץ: אני מוצץ קטן!
גוזל: חבל שאתה לא תולעת.
מוצץ: מי?
גוזל: תולעת עסיסית וטעימה ומשגעת.
מוצץ: אני לא אביך, ולא אמך.
אין לי תולעת בשבילך.
גוזל: אפילו לא זבוב? סתם זבוב עלוב?
מוצץ: אין לי זבובים, אין פירורים. אני לא שייך לצפרים.
גוזל: אתה זר? כי אסור לי לשוחח עם זרים.
מוצץ: אני לא זר ולא מוזר. אני רק מוצץ.
גוזל: מוצץ? מה זה מוצץ? אתה נוצץ? אתה מתפוצץ? אתה צומח על העץ?
(זוג צפרים מופיע ביעף)
גוזל: תכיר: זאת אמא צפורה ואבא צפור
מביאים לי ארוחה אמיתית במקור.
מספר: זוג הורים צפרים חזרו ביחד
וערכו לגוזל ארוחה משובחת
בלי מזלג, בלי מפית, בלי צלחת.
כריכי תולעים ברוטב טעים
עם יבחושים ויתושים וברחשים,
ועם זבובים ופרעושים ופשפשים מיואשים
ופירורים מסודרים במקורים.
הגוזל אכל, וזלל.
והמוצץ?
קצת נבהל, קצת היה מבולבל.
וחשב שעכשיו בדיוק הזמן להתרחק מכאן.
מוצץ: מוצצים, אפילו מוצצים אמיצים,
צריכים להיות זהירים. להתרחק ממקורים של צפרים.
בתאבון, גוזל, יש לך ארוחה, לא אפריע לך. סליחה.
מספר: היה לו מזל שיצא בשלום ממקור של גוזל.
הוא עף באויר ושר את השיר :
מוצץ: יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי מוֹצֵץ פֶּלֶא
עָף לִי בָּאוֹר וְצָף לִי בַּתְּכֵלֶת
מִתְעוֹפֵף, מְרַחֵף,
לא נוֹפֵל, לא עָיֵף
אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לִי –
אֲנִי קוֹפֵץ וּבָא לִי .
(נשמעת געיית פרה)
אוּלַי פָּרָה קָרְאָה לי?
(עדר פרות רעה על גבעה. לעדר היו רועֶה ורועָה)
פרה: מוווו מי?
מוווו מה המהוווו-מה?
מוצץ: הי גבירה, הי פרה, אני מוצץ מעופף, מוצץ פלא.
רועה ורועה: שטויות שכאלה: אין מוצץ פלא!
יודעים כולם: מוצץ מעופף אין בעולם.
יודעים כולם: מוצץ מעופף אין בעולם.
אף ממציא לא המציא מוצץ כה משונה.
אין לזה שוק.
אף קונה לא יקנה.
מוצץ: יוהוהו...רק חכו ותראו,
הי, גבירה, הי פרה, אולי את רוצה מוצץ?
הי, גבירה, הי פרה, אולי את רוצה מוצץ?
פרה: מוווו מי?
מוצץ: מוצץ.
פרה: מוווו-צץ? מה אתה מווו-צץ?
מוצץ: מווו-תר לי להציע הצעה טעימה וגם בריאה?
פרה: מווו מה?
מוצץ: כל פרה
במקום להעלות גרה,
וללעוס שוב את מה שהיא כבר בלעה,
תמצוץ לה מוצץ.
זאת ההצעה.
רועה ורועה: הצעה נפלאה.
פרה: מווו- מוכנה לנסות. (מלקקת את המוצץ, יורקת)
מווו….מותר לי לירוק? כי אין לך טעם ואין לך ריח.
מוצץ: (נעלב) הי, כך מדברים עם אורח?
רועה ורועה: אם היה לך טעם או ריח של קש.
היית מווו…מוזמן. ממש.
היית מווו…מוזמן. ממש.
מַה פָּרָה מְבַקֶשֶׁת?
קְצָת עֵשֵׂב טָרִי, קְצָת דֶּשֶׁא,
קְצָת עֵשֵׂב טָרִי, קְצָת דֶּשֶׁא,
חָצִיר וַקַּשׁ
מוּוּוּ מוּנַח מוּוּוּ מוּוּוּ-מוּגָשׁ.
מַה בְּעֶצֶם טָעִים וְנָעִים לָהּ?
עֲרֵמָה עֲצוּמָה שֶׁל עָלִים לָהּ.
אוֹ קְצָת קַשׁ, מְיוּבָּש,
מוּ- מוּוּוּ- נַח, מוּ- מוּגָש.
מוצץ: אני לא קש יבש
אני מוצץ. זה מה שיש.
פרה: אתה לא מווווו-זמן
מווו….טב שתעוף, חצוף!
מווו - אוףףף
(פרה מעיפה אותו בנשיפה המוצץ עף)
מספר: המוצץ היה עצוב רק זמן קצר, אחר כך נרגע ואמר:
מוצץ: אז מה אם פרה מעיפה בנשיפה?
היא חצופה! היא בכלל לא יפה!
כל הזמן רק מו… מו…
הי, פרות, אפילו אם תשתעממווו
אני לא חוזר! תחלמו!!! מו!!! מו!!!
יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי מוֹצֵץ פֶּלֶא
עָף לִי בָּאוֹר וְצָף לִי בַּתְּכֵלֶת
מִתְעוֹפֵף, מְרַחֵף,
לא נוֹפֵל, לא עָיֵף
אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לִי –
אֲנִי קוֹפֵץ וּבָא לִי .
(נשמעת חריקה)
הי, עמוד ברזל קרא לי?
מספר: בנו שם שכונה, ועמד שם מנוף.
המוצץ חשב: מה זה? אין לזה סוף!
מוצץ: זה עמוד? זאת חיה? יש לזה בעייה:
זה כבד. זה עובד. זה כל כך מתאמץ. אולי זה רוצה מוצץ?
הי, מי אתה?
מנוף: אני מנוף,
- אתה רואה את כל הנוף?
- מעט.
- אתה בנית פה הכל?
- כמעט.
אֲנִי מָנוֹף, אֲנִי מָנוֹף,
אֲנִי מָנוֹף שֶׁמְשַׁנֶה פֹּה אֶת הַנּוֹף.
אֶתְמוֹל הָיתָה גִּנָּה
הַיּוֹם יֵשׁ פֹּה שְׁכוּנָה.
אֶתְמוֹל הָיתָה גִּבְעָה,
הַיּוֹם יֵשׁ פְּקָק תְּנוּעָה.
אֲנִי מָנוֹף, אֲנִי מָנוֹף,
אֲנִי מָנוֹף שֶׁמְשַׁנֶה פֹּה אֶת הַנּוֹף.
אֶתְמוֹל הָיָה מִגְרָשׁ
הַיּוֹם בִּנְיָן חָדָשׁ.
הָיוּ פֹה סַבְיוֹנִים
הַיּוֹם יֵשׁ חֶנְיוֹנִים.
בּוֹנֶה לִיְּלָדִים
וְגַם לִמְבוּגָרִים.
אוּלַי גַּם אֶת הַבַּיִּת
שֶׁבּוֹ אַתֶּם גָּרִים.
אֲנִי מָנוֹף אֲנִי מָנוֹף אֲנִי מָנוֹף
ִאני מָנוֹף שֶׁמְשַׁנֶה פֹּה אֶת הַנּוֹף.
מספר: המוצץ התלהב, המוצץ התאהב, בזהירות התקרב
ופתח בשיחה מהלב:
מוצץ: אני מוצץ בודד שמחפש חבר.
מנוף: חפש רחוק מכאן. חפש חבר אחר.
- אולי אתה רוצה מוצץ?
- תפ…חה חהסיק להתלוצץ!
- אתה כל כך עייף, עובד ומתאמץ
מי שעובד כל כל כך קשה - אולי רוצה מוצץ?
- אני עסוק ואין לי זמן,
תעוף מכאן מוצץ קטן.
אתה מוצץ חצוף! נו עוף כבר! עוף!!!!
מספר: המוצץ התעצב וקצת נעלב, הוא עף לו למעלה וככה חשב:
מוצץ: רואה אותך, מנוף שחצן.
אני רואה אותך מכאן.
מכאן אתה קטן.
יוֹדְעִים מִי אֲנִי? אֲנִי מוֹצֵץ פֶּלֶא
עָף לִי בָּאוֹר וְצָף לִי בַּתְּכֵלֶת
מִתְעוֹפֵף, מְרַחֵף,
לא נוֹפֵל, לא עָיֵף
אִם מִישֶׁהוּ יִקְרָא לִי –
אֲנִי קוֹפֵץ וּבָא לִי .
(נשמע בכי תינוק)
הי, ילד קטן קרא לי?
מספר: יום אחד, יום יחיד ומיוחד, אח נולד ליונתן, אח קטן.
יונתן: אולי נקרא למוצץ שלי האהוב? אם אקרא למוצץ שלי – הוא ישוב.
אחי התינוק בוכה כל הזמן, אולי הוא רוצה מוצץ קטן?
אמא ואבא: התינוק לא רוצה מוצץ משומש.
נקנה לתינוק מוצץ חדש!
מספר: אולי המוצץ שמע. אולי המוצץ נעלב
אולי בגלל זה עד עכשיו הוא לא שב.
הוא עף לבדו, פתאום על ידו
עבר עפיפון זהב
המוצץ ישב על הזנב.
מוצץ: הי, לאן אתה עף?
עפיפון: סתם ככה לאן שהרוח לוקחת.
מוצץ: מותר לאחוז בזנב?
- ודאי.
- נעוף לבקר בכוכב?
- אולי.
- נטייל בשביל החלב?
- הלואי,
- אחר כך ניגש לירח?
- בטח. יהיה שמח.
מספר: המוצץ השובב אחז בזנב
ושני החברים עפו סתם ככה,
לאן שהרוח לוקחת.
מוֹצֵץ קָטָן שֶׁל פֶּלֶא
אֵיפֹה אַתָּה עַכְשָׁיו?
אוּלַי עַל עֲפִיפוֹן,
אוֹחֵז לוֹ בַּזָּנָב?
מוֹצֵץ קָטָן שֶׁל פֶּלֶא
אֵיפֹה אַתָּה עָף?
עַל מְטוֹס סִילוֹן
תָּלוּי לוֹ עַל הָאַף?
טוֹב לְךָ לְמַעְלָה
עָף בְּתוֹך הָאוֹר
צָף לְךָ בַּתְּכֵלֶת
לא רוֹצֶה לַחֲזוֹר.
אוּלַי בְּלֵב הֵיָּם,
עַל תּוֹרֶן שֶׁל סָטִיל?
אוּלַי בַּחֲלָלִית?
אוּלַי רוֹכֵב עַל טִיל?
אוּלַי סְתָם עָף בָּרוּחַ
רָחוֹק מֵעַל לַיָּם?
עוֹצֵר לוֹ קְצָת לָנוּחַ,
וְאָז הוּא עָף מִשָּׁם,
טוֹב לוֹ שָׁם, לְמַעְלָה
עָף בְּתוֹך הָאוֹר
צָף לוֹ שָׁם, בַּתְּכֵלֶת
לא רוֹצֶה לַחֲזוֹר.
רוֹכֵב עַל עֲנָנִים
הֲכִי הֲכִי גְּבוֹהִים,
עוֹלֶה לוֹ עַל הַקֶּשֶׁת
מַחֲלִיק עַל הַצְבָעִים.
יוֹשֵׁב עַל הַיָּרֵחַ
רוֹקֵד לוֹ עַל כּוֹכָב?
טוֹבֵל, כְּמוֹ בְּאַמְבַּטְיָה,
בְּתוֹך שְׁבִיל הֶחָלָב?
טוֹב לוֹ שָׁם, לְמַעְלָה
עָף בְּתוֹך הָאוֹר
צָף לוֹ שָׁם, בַּתְּכֵלֶת
לא רוֹצֶה לַחֲזוֹר.
מספר: ואם תראו מוצץ,
מוצץ קטן של ילד,
עף לו, צף לו, משתולל לו
שם בשמי התכלת,
אם תראו למעלה,
מוצץ פלאים ישן,
מסרו בשמי דרישת שלום
נשיקה, ושיר קטן:
אוּלַי כּוֹכָב
שֶׁרַק נוֹלָד
יִרְצֶה אוֹתְךָ
מוֹצֵץ נֶחְמָד.
אוּלַי מַלְאָךְ,
קָטָן, יָפֶה,
יִקַח אוֹתְךָ
יָשָׁר לַפֶּה,
שָׁלוֹם לְךָ
מוֹצֵץ יָשָׁן.
לֵיל מְנוּחָה
מַלְאָךְ קָטָן.
| בחזרה לסיפורים ותסריטים מחורזים » |
