לאה נאור

בסנדל הימני של אוריה
נפתחה הסוליה?
זה קרה לו לא בכוונה
באמצע המשחק בגינה.
הסנדל נתקל במדרכה,
והסוליה קצת נפתחה,
"סליחה," אמרה המדרכה
"הכאבתי לך?"
"לא כואב לי בכלל,"
ענה הסנדל.
"נעים להכיר. קוראים לי סנדל"
"בשמחה, ואני מדרכה."

החול שבין סדקי המדרכה
הצטרף לשיחה:
"עכשיו, עם סוליה פתוחה,
אתה חבר של החול.
לדבר עם כל גרגר אתה יכול,"

באה רוח והעיפה את החול.
"עכשיו אתה סנדל פלאים עם לב פתוח,"
אמרה הרוח,
ומיד יצאו לכבודו במחול
של רוח וחול.

פתאום שמע אוריה
קרוב מאד לסוליה
קול חלש
לחש:
"אולי ראית נקודה?
אבדה לי נקודה."
זאת הייתה פרת משה רבנו, אדומה וחמודה.
הסנדל מצא את הנקודה.
פרת משה רבנו אמרה לו תודה.

חיפושית שחורה אמרה:
"ילד רע!
אולי
לא תדרוך עלי?"

הנמלים גילו לו סוד של נמלים.
חרגולים
קפצו לגובה בדיוק על יד הסנדלים
וצעקו: "הי סנדל פלא
ראית פעם קפיצות אמיצות שכאלה?"
צְרָצר
צירצר לו שיר קצר:

"לסנדל שפתח את הלב לכולם
בוקר טוב מאחל לך כל העולם."

סנדל שמאל
שמע הכל
וחשב: הי, גם אני יכול.
גם אני אפתח את הסוליה. מה הבעיה?
הוא בעט באבן, ונפתחה גם לו הסוליה.

ושני סנדלים אחים
בפעם הראשונה התחילו משוחחים -
שני אחים עם לבבות פתוחים,
היו כל כך שמחים
התנגשו והתחבקו,
והתרגשו והתנשקו,
סנדל ימין וסנדל שמאל
פתחו את לבם ודיברו על הכל:
כמה קשה המדרכה וכמה רך החול,
שיקח אותו הרוח.
ולמה אוריה לא נותן להם לנוח.
ואיזה מזל שפתאום הלב שלהם פתוח.

פתאום אמא אמרה:
"אוי, מה עשית, אוריה,
נפתחה לך כל הסוליה."
"גם הסוליה השנייה."
אמר אוריה:

אמא אמרה:
איזו צרה, אך אין ברירה.
צריך לקנות עוד סנדלים."

אורייה לא ענה.
יש דברים שאי אפשר להסביר לגדולים.

 

בחזרה לסיפורים ותסריטים מחורזים »