לאה נאור

יצא לאור גם כספר עם ציוריו מלאי ההשראה של הצייר חים רוןּ
מאחר ולצערי הספר אזל ואין להשיגו הסיפור ניתן כאן במלואו.

הגיבורים הם: אבא משולש, אמא בצורת ביצה
ילדה בצורת כדור וילד בצורת מלבן.

למשפחה הצטרפה עוד בת, שמה אינלה. אין לה צורה מוגדרת,
אבל היא חכמה ונעימה, 
ואת הבעיה הקטנה שלה היא בקלות פותרת.
ועכשיו היא חלק מהמשפחה
בתענוג ובשמחה.

משפחת צורה לה:
אבא משולש, אמא עגלגלת,
גולה הילדה
ומלבני הילד.
 

וזאת אֵינְלָה,
זה שמה, כי אין לה צורה,
איזו צרה.
אינלה בצד, לבד, בוכה,
היא כל כך רוצה משפחה.

בני מלבני בנה לו רכבת.
אינלה חושבת:
אולי יש גם לה מקום לשבת?
לא. היא לא מתאימה. זה איום ונורא.
זאת רכבת צורות ואין לה צורה.

אולי ירשו לה
לשחק עם גולה?
לא. אי אפשר. זה איום ונורא,
גולה לא רואה אותה כי אין לה צורה.

הנה אמא ביצה
אינלה רוצה
לעזור קצת לאמא,
אבל שוב לא התאימה,
אם הייתה דומה למשהו, אבל
היא בכלל לא . חבל.
אמא לא רואה אותה בכלל.
יש לה צרה,
אין לה צורה.

הנה אבא משולש,
אולי היא תיגש?
היא מתנדבת
להתחפש למגבת
היא אפילו רוצה
להיות החולצה,
אולי האטב?
איזה מצב!

משפחת צורהלה מטיילת
אינלה מסתכלת..

משפחת צורהלה
הולכת לה הלאה.
גם אינלה עוברת,
נגררת, חוזרת,
אך לא רואים אותה. היא מצטערת.

אינלה יושבת בצד ובוכה לה,
איך תיכנס למשפחת צורה-לה
הביטו, תראו, זה איום ונורא!
גם לדמעות שלה אין צורה!

אבא משולש ואמא ביצה,
הורים כאלה בדיוק היא רוצה.

בני-מלבני. וגולה אחות
לשחק איתם בכדור לפחות

רוצה לפטפט קצת
עם אבא וגולה
רק שיתנו לה.

אפילו להיות נקדה שחורה
העיקר שתהיה לה איזו צורה.
לא רואים אותה. כמה נורא.

זאת שעת הארוחה,
אינלה בצד, לוחשת ברכה:
בתאבון ובריאות לכל המשפחה.
פתאום היא קפצה משמחה.
מה קרה?
יש לה רעיון לגמרי לא רע:
היא הפכה את עצמה לגלידה קרה.
גלידה קרה לא צריכה צורה.

משפחת צורה לה התלקקה לה,
איזו גלידה מתוקה מתוקה לה.
ואינלה (או יש לה) נמסה משמחה:
תראו, הנה היא,
בתוך כל המשפחה.

 

 

 

 

 

 

בחזרה לסיפורים על צורות ועל ציור »