נוף מחלון של רכבת
לאה נאורמתוך הספר: חג שמח בכל בית
בית עם מכונית,
טסים אחורנית.
שלושה עצים, רצים.
שדות עם קוצים
דוהרים ורצים.
לאן הם רצים?
מה הם רוצים?
עשבים יבשים.
שדות חרושים,
קבוצת אנשים,
רועה עם כבשים
טסים.
כביש,
איש.
האיש נעלם.
ים.
חולות לבנים,
עננים, עננים,
וענן שחור
טסים לאחור.
מכונית
נוסעת במהירות אחורנית.
פרדסים.
כל הפרדסים טסים.
והגבעות האפורות
מסתובבות ודוהרות,
הרים,
כפרים,
סלעים שחורים
ממהרים ודוהרים.
נדנדות,
ילדים וילדות,
ילדה קטנה בשמלה אדומה,
טסים לאחור במהירות עצומה.
בתים, חנויות, רחובות שלמים
עפים לאחור ונעלמים.
פתאום הרכבת צפרה,
הרכבת האטה,
צפרה ועצרה.
וכל הנוף הנפלא שטס ודהר
האט, עוד האט, נעצר.
הרכבת נכנסה לתחנה.
בתחנה שום דבר לא השתנה.
הכל אותו דבר.
יורדים. הקסם נגמר.
בחזרה לסיפורים על דרכים וכלי תחבורה » |