מתוך הספר חג שמח בכל בית
 

בכל שנה אנחנו נוסעים לערוך את הסדר עם סבתא וסבא במושב כלניות. גם השנה. אנחנו מביאים סירים, עוגות, מתנות, מעמיסים הכל על המכונית הישנה שלנו. נוסעים לאט, תקועים בפקק ארוך, ועוד פקק, עוד יותר ארוך, משעמם.
- אבא, למה לא נסענו ברכבת? שם אין פקקים! צעקתי.
- כי יש לנו המון דברים להביא. וברכבת זה קצת מסובך. המכונית שלנו כבר רגילה ואוהבת לסחוב הכל. אמרה אמא.
נסענו קצת שוב נתקענו בפקק.
- משעמם! אמר עידן.
- תסתכל על הנוף, כמה הוא יפה! הציע אבא. עידן הציץ בחלון ואמר:
- כבר הסתכלתי. מה אני אעשה עכשיו? אף אחד לא ענה לו אז עידן נתן לי מכה על הראש. הרבצתי לו בחזרה ואבא התעצבן:
- תשחקו במשהו! הוא צעק.
- יש לי רעיון, אמרתי.
- רעיון רע! אמר עידן. אפילו לא שמע מה הרעיון, אבל תמיד הוא כועס אם לי יש רעיון ולא לו.
- למה רע? שאלה אמא.
- איילת אמרה בעצמה שיש לה רע –עיון, אמר עידן.
- יופי, אתה התחלת במשחק: לשבור את המלה: אמרה אמא.
- לשבור זה טוב, אמר עידן.
- משחקים במלים כמו בקוביות. שוברים ומפרקים. אתה פירקת.
- זה רעיון אמר עידן.
- רע- עיון אמרתי, וכמעט חטפתי עוד מכה.
- אני מציעה שנקרא למשחק: מלים נכונות לשבור ולבנות, אמרה אמא.
- אני יכולה לשבור את המלה מילה. זה כמו שני תווים מי ו-לה. אמרתי
- נפלא, אמרה אמא ואני כמעט חטפתי עוד מכה מעידן.
- אני מציע שנשחק במלים ששייכות לפסח, הציע אבא. אף אחד לא ענה אז אמא התחילה במשחק:
- פסח זה כמו פה-שח. פה שמספר על יציאת מצרים. היא אמרה.
- זה מסובך, אמר עידן. יש לי משהו יותר פשוט: חמץ זה כמו חם-עץ.
- מה פתאום! התרגזתי. לא אומרים חם-עץ, יכולים להגיד עץ-חם, אבל עץ אף פעם לא חם. לי יש משהו הרבה יותר טוב!
כולם חיכו לשמוע מה יש לי, אז חשבתי ואמרתי מהר: כשר זה כמו קש-ער, קש שהתעורר.
- מרור זה כמו מר-אור. אמר עידן.
- יופי, וכרפס זה כר עם פס, התלהבה אמא.
- להכשיר זה כמו לך- שיר, הצטרף אבא לחגיגה, וחייך אל אמא.
- ולצבוע זה כמו לי-צבוע? צחקה אמא.
- מי מצא מצה? שאל עידן.
- מי שמצא מצה ימצא אומצה. אמרה אמא.
- מה זה אומצה? שאל עידן.
- סטייק.
- סטייק זה בשר? אז בשר זה כמו בא-שר.
- ומרק זה כמו מה-רק, כאילו: מה, רק מרק?
- וסלט?
- כמו סע-לאט! ואני מתכוונת לזה אמרה אמא.
- אבל הגענו אנחנו כבר במושב כלניות! שמח אבא.
- מושב זה כמו מוש-שב. אם יש מישהו שקוראים לו מוש אז הוא שב, אמר עידן.
- כלניות זה כמו כלה- ... התחלתי. לא ידעתי איך להמשיך מזל שאבא עצר את המכונית על יד הבית של סבא וסבתא. הגענו לסדר. הכל בסדר.
.