מתוך הספר "הכוכבים הנוצצים

אגדות יוון על גלגל המזלות

 
האלים חיו חיים מאושרים וחסרי דאגה, דוהרים במרכבותיהם בשמים לאורך שביל החלב. בלילות נהנו לסעוד בארמנות השיש שעל הר האולימפוס. הם שתו את משקה האלים, נקטר, ואכלו את מעדן האלים, אמברוסיה אשר כל הטועם ממנו הופך לבן אלמוות.
האלים שמרו את האמברוסיה היקרה לעצמם. רק בני אדם מעטים זכו לטעום ממנה ומיד הפכו להיות בני אלמוות כאלים ובאו לגור עימם בשמים. אחד מן המאושרים האלה היה גנימדס, נער רועה שגר בטרויה והאלים אהבו אותו. גנימדס היה יפה ועדין מכל בני האדם אשר על פני האדמה. ערב אחד שיחק גנימדס עם כלבו, ארגוס, בשדה שליד נחל שקט. השמש שקעה והגיע הזמן לנהוג את העדר הביתה למשך הלילה. אך גנימדס עדיין לא מיהר. העדר לעס בשלווה את העשב ליד מטע זיתים, וגנימדס היה עסוק בקליעת קולר מענפי עץ זית לכלבו ארגוס. לאחר שענד לכלב את הקולר, הוא השליך מקלות למרחק וארגוס רץ והביא לו אותם.
"תפוס, חביבי, תפוס, כלב טוב" קרא גנימדס. ארגוס רדף אחרי המקל ונבח נביחות רמות. ריח הפרחים והעשב הדשן התפשט באויר הערב הקריר. ינשוף התעורר וקרא קריאה חדה מתוך הצללים שליד הנחל.
"בוא, ארגוס" קרא גנימדס "כבר מאוחר וצריך להחזיר את העדר הביתה." הוא לקח את חלילו ורצה לקרוא לעדרו, אך פתאום נשמע משק כנפיים באויר. צל כהה חלף מעליהם ונשר ענק ירד לאיטו ועמד ליד העדר.
"ארגוס, תפוס אותו!" קרא גנימדס בקול. אבל הכלב לא ציית. הוא כרע לרגלי הנשר, מותח את אזניו לאחור ומכשכש בזנבו בהכנעה. גנימדס השתתק, נדהם. תדהמתו גברה כאשר פתח הנשר את מקורו והתחיל לדבר:
"אל תפחד, גנימדס, אני הנשר של האל זאוס. אדוני שלח אותי לשאת אותך אל הר אולימפוס. בזכות עדינותך ויפי תארך נבחרת להיות בן אלמוות. תפקידך יהיה למזוג לאלים את הנקטר שלהם."
אבל מה יהיה על הכבשים?" גמגם גנימדס "איך יגיע העדר בשלום הביתה?"
"ארגוס יוביל אותם" אמר הנשר "קח את הנוצה הזאת והדק אותה אל הקולר של ארגוס יחד עם חליל הרועים שלך. הוריך יכירו אותם ויבינו שאתה יושב לבטח עם האלים על האולימפוס."
בעת דיבורו תלש הנשר נוצה אחת מכנפו האדירה והושיט אותה לגנימדס. גנימדס הידק את הנוצה ואת חליל הרועים שלו אל קולרו של ארגוס. הכלב ליקק את ידו ונשא את עיניו בפעם האחרונה אל עיני אדונו, ואז הקיף בריצה את עדר הכבשים והתחיל להובילו הביתה.
הנשר הרכין את צוארו, העלה את גנימדס בזהירות רבה על גבו, בין כנפיו הגדולות והמריא בשקט ובהדר מלכות אל תוך אפלולית הערב.
למטה, על השביל שלאורך הנחל, צלצלו פעמוני העדר החוזר מן המרעה. ארגוס נשא את עיניו ונבח נביחות שמחה כאשר הכיר את אדוניו בין כוכבי השמים. גנימדס, המוזג את משקה האלים, הפך לקבוצת הכוכבים דלי הנוצצת בשמי הערב.