שלולית חדשה
לאה נאור

סיפור לחורף

מתוך הספר "צידה לדרך"

 
הַגֶּשֶׁם חֲדָל. קֶרֶן שֶׁמֶש יָצְאָה.
מַה הִיא מָצְאָה?
מְצִיאָה.
שְׁלוּלִית חֲדָשָׁה, לְגַמְרֵי מְלֵאָה.
הַשֶּׁמֶשׁ הִבִּיטָה לְתוֹךְ הַשְּׁלוּלִית,
רָאֲתָה אֶת עַצְמָהּ וְחִיְּכָה.
לָקְחָה הֲמוֹן מַטְבְּעוֹת שֶׁל זָהָב וְשָׁפְכָה לְתוֹכָה.
וְהַשְׁלוּלִית הַקְּטַנָּה מַה לָהּ?
הִתְחַמְמָה לָהּ
וְהִשְׁתַּעְמְמָה לָהּ.

בָּאָה צִפּוֹר קַלַת כְּנָפֵיִם
בָּלְעָה טִפַּת מַיִם.
רָאֲתָה עוֹד צִפּוֹר וְעָמְדָה נְבוֹכָה.
נִסְּתָה לְנַקֵר אֶת עַצְמָה בַּמַּיִם לְלֹא הַצְלָחָה.
תָּפְסָה יַתּוּשׁ, צִיְּצָה בְּשִׂמְחָה
בְּכָל כּוֹחָהּ,
וְאַחַר כָּך פָּרְחָה.
וְהַשְׁלוּלִית הַקְּטַנָּה מַה לָהּ?
הִתְחַמְמָה לָהּ
וְהִשְׁתַּעְמְמָה לָהּ.


עָבַר שָׁם כְּלַבְלָב
מְתוּלְתָל וְשׁובָב.
הִבִּיט בַּמַּיִם וְרָאָה עוֹד כְּלַבְלָב
מְתוּלְתָל וְשׁובָב.
נֶעֱלָב,
הִסְתַּכֵּן,
טָבַל אֶת הָאַף, וְכַף רֶגֶל גַּּם כֵּן,
נָבַח ,
הִרְגִישׁ שֶׁקְּצָת קַר וּקְצָת לַח,
נִפְנֵף בַּזָּנָב וּבָרַח.
וְהַשְׁלוּלִית הַקְּטַנָּה מַה?
הִתְחַמְמָה,
הִשְׁתַּעְמְמָה,
וְטִיפ טִפָּה הִצְטַמְצְמָה.

בָּאָה תָּמָר.
נָגְעָה בַּמַיִם וְאָמְרָה: קְצָת קַר.
הֵשִׁיטָה בַּמַּיִם עָנָף שֶׁנָשַׁר,
מַסְמֵר לֹא יָשָׁר
וְסִירָה מִנְּיָר.
הֶעָנָף צָף,
הַמַּסְמֵר טָבַע.
הַסִּירָה הִפְלִיגָה עַד קְצֵה הַשְּׁלוּלִית
וְנוֹרָא נִרְטְבָה.
וְהַשְׁלוּלִית הַקְּטַנָּה מַה לָהּ?
הִתְחַמְמָה לָהּ
הִשְׁתַּעְמְמָה לָהּ.
וְעוֹד וְטִיפ טִפָּה הִצְטַמְצְמָה לָהּ.

בָּאוּ יָעֵל וְיוּבַל.
אָמְרוּ: אֵיזָה מַזָּל.
יֵשׁ שְׁלוּלִית וְיֵשׁ מַגָּפַיִם.
קָפְצוּ לַמַּיִם
רָקְדוּ, הִתִּיזוּ וְהִתְלַכְלְכוּ,
צָחֲקוּ, צָעֲקוּ,
הִתְעַיְּפוּ וְהָלְכוּ.
וְהַשְׁלוּלִית הַקְּטַנָּה מַה?
הִתְחַמְמָה,
הִשְׁתַּעְמְמָה,
וְהִצְטַמְצְמָה.
פִּתְאוֹם לֹא מָצְאָה אֶת עַצְמָה.
הִיא נֶעֶלְמָה.

עָבְרָה עֲנָנָה אֲפוֹרָה
רָאֲתָה מַה קָרָה וְאָמְרָה: לֹא נוֹרָא.
אָז מַה אִם שְׁלוּלִית הִתְיַבְּשָׁה?
מָחָר נְסַדֵּר פֹּה שְׁלוּלִית חֲדָשָׁה.


 

 

 

בחזרה לסיפורים לחגים ולעונות השנה »