האורן של אורן או: על אורן והאורן שלו
לאה נאורסיפור לט"ו בשבט
מתוך הספר: חג לי
האורן של אורן
כשאורן נולד שתלו את עץ האורן בחצר וקראו לשניהם באותו שם. כשאורן כבר ידע לעמוד העמידו אותו על יד עץ האורן וסימנו את הגובה שלו.
עכשיו עץ האורן מגיע עד לקומה השלישית, ואורן מגיע לארון של הממתקים אם הוא עומד על קצות האצבעות.
פעם באו אנשים עם מכונית, סולם ומשור מכני. אורן ראה אותם ניגשים אל עץ האורן שלו.
- מה אתם עושים? הוא שאל
- אנחנו כורתים את העץ.
- למה?
- כי צריך להעביר קו חשמל לבניין החדש.
- אי אפשר, אמר אורן. באורן גרים המון דרורים, וגם בולבולים, יש גוזלים בקן. הם ימותו.
- אנחנו מצטערים אבל אין ברירה.
- אולי אתם יכולים להעביר את קו החשמל קצת בצד?
אבל האנשים לא ענו לו. ואיש אחד הפעיל את המשור החשמלי.
אורן טיפס על העץ. אף פעם הוא עוד לא הצליח לטפס על העץ במהירות כזאת.
לפני שהמשור פגע בגזע היה כבר אורן למעלה על האורן.
- רד משם, ילד, אתה מפריע לעבוד! קראו לו עובדי חברת החשמל. אבל אורן לא ענה ולא ירד.
זיוה ואודי באו מן הבית השכן ושאלו מה העניינים.
- הם רוצים לכרות את האורן, צעק אורן מלמעלה.
זיוה אף פעם לא הצליחה לטפס עד הענף השלישי, אבל היא התגברה וטיפסה למעלה ביחד עם אודי. ומהר מאד היו כל ענפי האורן מלאים ילדים.
עובדי חברת החשמל ניסו להסביר בשקט ובנימוס שאפשר להעמיד עמוד נוסף, ולמתוח ממנו את הקו, אבל זה יעלה הרבה כסף.
- אני מוותר על חגיגת יום ההולדת שלי, אמר אורן.
- גם אני! גם אני! אמרו זיוה ואודי וכל הילדים שעל העץ.
ושוקי, שהיה הגדול מכולם, והקול שלו כבר התחיל להתחלף אמר:
- ואני מוותר על חגיגת בר המצווה שלי.
כך קרה שעץ האורן נשאר במקומו, ולאף ילד ברחוב האורנים לא חגגו חגיגת יום הולדת בשנה ההיא.
| בחזרה לסיפורים לחגים ולעונות השנה » |
