מלים נכונות לשבור ולבנות
לאה נאור
משחק לחג הפסח. מתאיפ לפקקים בדר לליל הסדר
מתוך הספר: "חג שמח בכל בית"
בכל שנה אנחנו נוסעים לערוך את הסדר עם סבתא וסבא במושב כלניות. גם השנה. אנחנו נוסעים במכונית הישנה שלנו. נוסעים לאט, תקועים בפקק ארוך.
- אבא, למה לא נסענו ברכבת? זה יותר מהר. אין פקקים! צעקתי.
- כי יש לנו המון דברים וסירים ומתנות, לאוטו יותר קל לסחוב. אמרה אמא.
- משעמם! אמר עידן.
- תסתכל על הנוף, כמה הוא יפה! הציע אבא. עידן הציץ בחלון ואמר:
- הסתכלתי. מה אני אעשה עכשיו? אף אחד לא ענה לו אז עידן נתן לי מכה על הראש. הרבצתי לו בחזרה ואבא התעצבן:
- תשחקו במשהו! הוא צעק.
- יש לי רעיון, אמרתי.
- רעיון רע! אמר עידן. אפילו לא שמע מה הרעיון, אבל תמיד הוא כועס אם לי יש רעיון ולא לו.
- למה רע? שאלה אמא.
- איילת אמרה בעצמה שיש לה רע –יון, אמר עידן.
- יופי, אתה התחלת במשחק: לשבור את המלים: אמרה אמא.
- לשבור זה טוב, אמר עידן. משחקים במלים כמו בקוביות. שוברים ומפרקים.
- אני מציעה שנקרא למשחק: מלים נכונות לשבור ולבנות, אמרה אמא התחילה במשחק:
- פסח זה כמו פה-שח. פה שמספר על יציאת מצרים. היא אמרה.
- זה מסובך, אמר עידן. יש לי משהו יותר פשוט: חמץ זה כמו חם-עץ.
- מה פתאום! התרגזתי. לא אומרים חם-עץ, יכולים להגיד עץ-חם, אבל עץ אף פעם לא חם. לי יש משהו הרבה יותר טוב!
כולם חיכו לשמוע מה יש לי, אז חשבתי ואמרתי מהר:
- כשר זה כמו קש-ער, קש שהתעורר.
- מרור זה כמו מר-אור. אמר עידן.
- יופי, וכרפס זה כר עם פס, התלהבה אמא.
- להכשיר זה כמו לך- שיר, הצטרף אבא לחגיגה, וחייך אל אמא.
- ולצבוע זה כמו לי-צבוע? צחקה אמא. כאילו אימצתי צבוע במקום כלב?
- מי מצא מצה? שאל עידן.
- מי שמצא מצה ימצא אומצה. אמרה אמא.
- מה זה אומצה? שאל עידן.
- סטייק.
- סטייק זה בשר? אז בשר זה כמו בא-שר.
- ומרק זה כמו מה-רק, כאילו: מה, רק מרק?
- וסלט?
- כמו סע-לאט! ואני מתכוונת לזה אמרה אמא.
- אבל הגענו אנחנו כבר במושב כלניות! שמח אבא.
- מושב זה כמו מוש-שב. אם יש מישהו שקוראים לו מוש אז הוא שב, אמר עידן.
- כלניות זה כמו כלה- ... התחלתי. לא ידעתי איך להמשיך מזל שאבא עצר את המכונית על יד הבית של סבא וסבתא. כל כך מהר הגענו, אפילו לא הרגשנו איך עבר הזמן וכבר אנחנו כאן.
| בחזרה לסיפורים לחגים ולעונות השנה » |
