סטירת לחי ורסיס בכיס (קטע)
לאה נאורסיפור ליום העצמאות
מתוך הספר "חג שמח בכל בית"
"זה היה במלחמת העצמאות, כשהייתי עוד ילד," סיפר לי מוטי. "בוקר אחד, אחרי הפצצה קשה במיוחד על המושבה שלנו, רחובות, יצאתי מן החפירה שעשינו בחצר לראות איפה נפלו הפצצות. ברחוב הראשי היו כמה בתים הרוסים, פצצה פגעה בעץ אקליפטוס והוא נשבר ונפל, היה ריח של נפט באוויר, ראינו שפצצה פגעה בעגלה של מוכר הנפט, והנפט נשפך על הכביש.
באמצע הרחוב הראשי, במקום שהיה בניין המועצה המקומית הייתה ערמת הריסות גדולה. אנשים עמדו והביטו בהריסות. מישהו ניסה להוציא ספר קרוע מבין האבנים השרופות. חזרתי הביתה.
'איפה היית! מה אתה מסתובב לי ברחובות בזמן הפצצה? הייתי בטוחה שנהרגת!'
צעקה עלי אמא שלי ונתנה לי סטירת לחי. סטירה שאני זוכר עד היום.
על המיטה שלי מצאתי מתנה מיוחדת בשבילי. רסיס אמיתי של פצצה. חתיכת מתכת שחורה וחדה הייתה מונחת על המיטה שלי, בדיוק במקום שאני רגיל להניח את הראש. קראתי לאמא ואבא וביחד גילינו בגג חור קטן שעשה הרסיס.
נשארתי בחיים, ואפילו קיבלתי שתי מתנות ליום ההולדת של המדינה: סטירת לחי ורסיס אמיתי של פצצה."
| בחזרה לסיפורים לחגים ולעונות השנה » |
