גמדים בארגז המצעים
לאה נאורמתוך הספר: "צידה לדרך"
זה היה הסוד של נועה. היא לא סיפרה אותו אפילו לעומר, ואם נועה שומרת את הסוד שלה אפילו מעומר סימן שזה סוד סודי מאד.
שלושה גמדים קטנטנים גרים בארגז המצעים של נועה עוד מהקיץ שעבר. ומאז נועה לא מרשה לאף אחד לסדר לה את המיטה. היא מסדרת בעצמה ולא מוציאה את כל המצעים בבת אחת. קודם היא מוציאה את השמיכה ושמה כרית קטנה במקומה. לפעמים היא שמה בארגז גם דובון או בובה שיהיה לגמדים שלה במה לשחק בלילה, כשארגז המצעים כמעט ריק. היא יודעת שהדבר הכי חשוב לגמדים קטנים זה מקום להתחבא בו. גמדים קטנים נעלבים מאד אם מסתכלים עליהם, והם מתכופפים ומתכווצים עד שנעלמים לגמרי. זאת הסיבה שקשה מאד לראות אותם אם לא מכוונים את הרגע הנכון ומסתכלים במהירות לפני שהם מספיקים להעלם.
שלושה גמדים קטנטנים גרים בארגז המצעים של נועה עוד מהקיץ שעבר. ומאז נועה לא מרשה לאף אחד לסדר לה את המיטה. היא מסדרת בעצמה ולא מוציאה את כל המצעים בבת אחת. קודם היא מוציאה את השמיכה ושמה כרית קטנה במקומה. לפעמים היא שמה בארגז גם דובון או בובה שיהיה לגמדים שלה במה לשחק בלילה, כשארגז המצעים כמעט ריק. היא יודעת שהדבר הכי חשוב לגמדים קטנים זה מקום להתחבא בו. גמדים קטנים נעלבים מאד אם מסתכלים עליהם, והם מתכופפים ומתכווצים עד שנעלמים לגמרי. זאת הסיבה שקשה מאד לראות אותם אם לא מכוונים את הרגע הנכון ומסתכלים במהירות לפני שהם מספיקים להעלם.
נועה כבר ניסתה לראות אותם הרבה פעמים. בינתיים היא עוד לא הצליחה אבל היא יודעת שהם ישנם שם, יש לה סימנים. פעם, בלילה, כשהיא הייתה עצובה במיוחד היא שמעה מישהו בוכה מתחת למיטה. הבכי היה קצר וחלש ומיד נפסק, אבל היא ידעה שזה הגמד דים שאוהב ילדים. אם נדמה לגמד דים שיש בסביבה ילד עצוב הוא מאד מתרגש ומצטער. תמיד יש לו דמעות קטנטנות מוכנות על קצות הריסים הקטנטנים שלו, והן מטפטפות לו כאשר ילד בוכה. נועה שמה עוגייה בארגז המצעים לשמח את דים שאוהב ילדים שלא יבכה, אבל הגמד דים לא נגע בעוגייה. אולי גמדים לא אוהבים עוגיות, ואולי חבל להם על השיניים הקטנות שלהם.
לפנות ערב התגנב החתול הגדול של עומר אל ארגז המצעים ואכל את העוגייה. החתול לא נגע בגמדים, אולי מפני שהם התחבאו בכיס של הפיג'מה כמו שגמדים אוהבים, ואולי בגלל שהם ליטפו את החתול מתחת לסנטר כמו שהחתול אוהב.
החתול גרגר קצת מרוב תענוג והלך לו. מאז נועה לא מכניסה ממתקים לארגז המצעים, שהחתול לא יתרגל להיכנס לשם לעתים קרובות. כי עם חתולים אף פעם אי אפשר לדעת.
לפעמים נועה מבקשת מהגמדים שלה שיצאו מארגז המצעים באמצע הלילה, כשהיא ישנה ואף אחד לא רואה, וימשכו לה בעדינות בצמות. כי אם גמדים מושכים בצמות של ילדה ישנה – הצמות גדלות יותר מהר.
ובאמת אמא כבר אמרה לנועה: אולי נקצר את הצמות? הן גדלות כל כך מהר, עוד מעט הצמות יהיו יותר ארוכות מהילדה, ובמקום ילדה עם צמות יהיו לנו צמות עם ילדה.
נועה רק חייכה. היא התכופפה אל ארגז המצעים שלה ולחשה: תודה רבה גמדים. תודה לך דים שאוהב ילדים, ותודה לך מד, הגמד הכי נחמד, ותודה לך גם הגמד גם, שאתה הכי חכם.
גם, מד ודים, אלה השמות של הגמדים. נועה בעצמה נתנה להם את השמות שלהם כי היא מכירה אותם הכי טוב ויכולה לתת להם שמות מתאימים. למשל השם גם הוא קיצור של שם ארוך יותר: גם אני, גם אני. אלה המילים שהגמד גם אומר כל הזמן. לפעמים הוא מוסיף עליהם: גם אני גמד וגם לי מגיע.
לפעמים נועה מבקשת מהגמדים שלה שיצאו מארגז המצעים באמצע הלילה, כשהיא ישנה ואף אחד לא רואה, וימשכו לה בעדינות בצמות. כי אם גמדים מושכים בצמות של ילדה ישנה – הצמות גדלות יותר מהר.
ובאמת אמא כבר אמרה לנועה: אולי נקצר את הצמות? הן גדלות כל כך מהר, עוד מעט הצמות יהיו יותר ארוכות מהילדה, ובמקום ילדה עם צמות יהיו לנו צמות עם ילדה.
נועה רק חייכה. היא התכופפה אל ארגז המצעים שלה ולחשה: תודה רבה גמדים. תודה לך דים שאוהב ילדים, ותודה לך מד, הגמד הכי נחמד, ותודה לך גם הגמד גם, שאתה הכי חכם.
גם, מד ודים, אלה השמות של הגמדים. נועה בעצמה נתנה להם את השמות שלהם כי היא מכירה אותם הכי טוב ויכולה לתת להם שמות מתאימים. למשל השם גם הוא קיצור של שם ארוך יותר: גם אני, גם אני. אלה המילים שהגמד גם אומר כל הזמן. לפעמים הוא מוסיף עליהם: גם אני גמד וגם לי מגיע.
נועה חושבת שהוא צודק בדרך כלל כי הוא גמד חכם, היא קיצרה את השם שלו וקראה לו גם. סתם.
מד הוא הגמד הכי נחמד. והכי מצחיק. אם נועה שומעת בלילה צחוקים קטנים מתוך ארגז המצעים שלה היא יודעת שהגמד מד אומר משהו מצחיק ונחמד, ובגלל זה כולם צוחקים.
והגמד השלישי שמו דים שאוהב ילדים, ואת זה כולם כבר יודעים.
הגמדים ניסו את השמות שלהם כמה ימים, אחר כך החליטו שהשמות מוצאים חן בעיניהם. לאות תודה הם שלחו לה מתנה נהדרת, צופית כחולה הביאה לה את המתנה הזאת וזה קרה ככה. בוקר אחד נועה ראתה זוג צופיות, אחת אפורה ואחת עם צוואר כחול עומדות באוויר על יד שיח היביסקוס מול החלון שלה. נועה ידעה שלגמדים יש קשרים עם ציפורים קטנות, בעיקר עם צופיות. כי צופיות יכולות לעמוד באוויר ואת זה רק גמדים יכולים ללמד אותן. הצופיות עמדו רגע באוויר, אחר כך הצופית הכחולה נכנסה לחדר, הצופית האפורה חיכתה לה בחוץ. הכחולה התעופפה קצת בחדר, ואחרי שיצאה מצאה נועה נוצה כחולה, מבריקה, על אדן החלון.
נועה שומרת את הנוצה הכחולה בצנצנת קטנה על המדף שמעל למטה שלה, כדי שהגמדים יראו וידעו שהיא יודעת, ושלא יהיו שום סודות ביניהם.
נועה שומרת את הנוצה הכחולה בצנצנת קטנה על המדף שמעל למטה שלה, כדי שהגמדים יראו וידעו שהיא יודעת, ושלא יהיו שום סודות ביניהם.
עד שפעם קרה אסון נורא.
נועה חזרה מבית הספר וראתה שאמא עושה נקיון יסודי בחדר הילדים. ארגז המצעים הריק עמד בחוץ, נקי ורחוץ, והתייבש בשמש. כל המצעים התאווררו על המרפסת. הגמדים לא היו בשום מקום.
אמא הביטה בנועה במבט מוזר ומיהרה לחבק אותה: מה קרה לך, ילדה שלי? למה את כל כך חיוורת?
כלום... שום דבר... גמגמה נועה.
תשתי קצת מים? הציעה אמא כמו שאימהות מציעות תמיד.
תשתי קצת מים? הציעה אמא כמו שאימהות מציעות תמיד.
אמא, מצאת משהו בתוך ארגז המצעים שלי? שאלה נועה בקול עצוב שמנסה להיות עליז, וכאילו כלום.
אבק, קצת פירורים של עוגייה ישנה... מזמן לא ניקיתי את ארגז המצעים הזה... ככה זה כשאמא יוצאת לעבוד ומזניחה את... לא חשוב. בואי, הכנתי לך אוכל.
אבל נועה לא הייתה שם. מרחוק היא שמעה את הצפצוף המוכר של הצופית.
היא ראתה את הצופית האפורה מרפרפת לה באוויר מול השמיכה הפרחונית שמתאווררת על המעקה. הצופית הציצה בנועה בעין אחת. כי העין השנייה הייתה בצד השני של הראש, ועפה לה כאילו נבהלה.
תודה, צופית חמודה, תודה שגלית לי איפה הם מתחבאים. קראה אחריה נועה, ומיד ניגשה להרגיע את הגמדים שהתחבאו, כמובן, בתוך גביעי הפרחים המצויירים על השמיכה.
הכל בסדר. בסך הכל נקיון יסודי, לא הייתם צריכים להיבהל כל כך, אני רק מכניסה את ארגז המצעים ותיכף תהיו בבית.
אמא הביטה בהנאה בנועה איך היא מסדרת הכל בעצמה, היא לא כעסה בגלל שהאוכל מתקרר ואפילו שיבחה את נועה:
את ילדה חרוצה, חמודה שלי, איזה יופי את מסדרת את החדר שלך בעצמך.
אני לא כל כך חרוצה בדרך כלל, אמרה נועה וסיפרה לאמא שלה את הסוד, לגמרי בסוד.
ואמא של נועה זו אני.
ובאמת שמרתי את הסוד בסוד כמה שיכולתי. ועכשיו אני מספרת אותו רק לכם. לגמרי בסוד.
הכל בסדר. בסך הכל נקיון יסודי, לא הייתם צריכים להיבהל כל כך, אני רק מכניסה את ארגז המצעים ותיכף תהיו בבית.
אמא הביטה בהנאה בנועה איך היא מסדרת הכל בעצמה, היא לא כעסה בגלל שהאוכל מתקרר ואפילו שיבחה את נועה:
את ילדה חרוצה, חמודה שלי, איזה יופי את מסדרת את החדר שלך בעצמך.
אני לא כל כך חרוצה בדרך כלל, אמרה נועה וסיפרה לאמא שלה את הסוד, לגמרי בסוד.
ואמא של נועה זו אני.
ובאמת שמרתי את הסוד בסוד כמה שיכולתי. ועכשיו אני מספרת אותו רק לכם. לגמרי בסוד.
| בחזרה לסיפורים במשפחה » |
