הכלב שגר ברחוב שממול
יצא לבדו לטיול.
הוא עמד בפינה וכשכש בזנב
לכל מי שעובר ולכל מי ששב,

אולי מישהו יעצור וילטף אותו קצת על הגב.

 

תמי זרק עליו אבן, מזל שהיא לא פגעה.
מירה היפה עברה סתם ככה, כאילו היא לא רואה.
אורי פחד, אבל התבייש שהוא מפחד,
הוא התגבר ועבר מהר.

אמא אחת אמרה לילד שלה:

איזה כלב מלוכלך, הזהר.

סבתא עברה עם נכדה, ואמרה איזה כלב נחמד.

בואי נלטף אותו על נגב ונראה אם הוא יודע לתת יד.

הכלב ידע.

ושלשתם שמחו. גם הכלב, גם הסבתא וגם הנכדה.

 

איש כועס שעבר עם מקל

הרביץ לו במקל על הגב, ככה סתם.

הכלב יבב, נורא נעלב.

כאלו אמר: לך ותבין בני אדם.

 

שכנה שעברה עם סל

נתקלה בכלב ואמרה: אוי, סליחה.

מצטערת, לא ראיתי אותך.

 

עוזי הגדול התגנב מאחוריו

ומשך לו בזנב בתנועה מהירה.

הכלב נבח עליו

ועוזי הגדול נבח בחזרה.

 

אמא צעירה שעברה עם תינוק

אמרה: הנה כלב. הוא עושה האו האו.

התינוק צהל: האו האו

הוא רצה להישאר וללמוד לנבוח

אך אמא דחפה את העגלה בכוח

כי אימהות תמיד ממהרות

ולתינוקות אין הרבה בררות.

 

חתול חכם אחד נעצר, הסתובב,

והלך מסביב שלא להתקרב יותר מדי.

יש חתולים שמבינים היטב

נגד מי כדאי להלחם, ונגד מי לא כדאי.

 

גברת אחת אמרה לשכן שלה:

של מי הכלב הנורא הזה?

שישימו לו מחסום.

שיהרגו אותו עוד היום.

איך מרשים דבר כזה?

השכן שלה ענה לה: זה יגמר לא טוב!

כלבים וחתולים משתלטים לנו על הרחוב.

 

פתאום באה הילה

הכלב זנק ושמח וקפץ, כאלו חיכה רק לה.

הילה ליטפה אותו על הגב ועל הבטן, באמצע וגם בצד,

הכלב ליקק להילה את הפנים ואת היד.

כולם ראו שהילה אוהבת את הכלב

והכלב נורא אוהב את הילה.

מה החכמה?

זה הכלב שלה.