אורחים פורחים
לאה נאורסיפור על שלושה פרפרים חברים
שבאו לבקר את תמר ובילו נהדר
(עיבוד מתוך התכנית שלי: "סיפרים מהכיס")
יָצְאוּ לַטִּיּוּל שְׁלוֹשָׁה פַּרְפָּרִים.
שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים.
פַּרְפַּר צְהַבְהַב עִם נְקֻדּוֹת עַל הַגַּב,
פַּרְפָּרָהּ סְגֻלָּה, מְאֹד נֶחְמָדָה,
וּפַרְפַּר לָבָן עִם נְקֻדָּה וְרֻדָּה.
עָבְרוּ מֵעַל נוֹפִים יָפִים עַד שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים.
קְצָת עָפוּ עִם הָרוּחַ,
רָאוּ חַלּוֹן פָּתוּחַ
וְנִכְנְסוּ לָנוּחַ
לִזְמַן קָצָר.
לְאָן הֵם נִכְנְסוּ?
לַחֶדֶר שֶׁל תָּמָר.
הַפַּרְפַּר הַצְּהַבְהַב
נַחַת לְדֻבּוֹן עַל הַגַּב.
הֲפַרְפָּרָהּ הַסְּגֻלָּה
עָמְדָה עַל הַכָּתֵף שֶׁל תָּמָר, עַל הַשִּׂמְלָה,
וְהַפַּרְפַּר הַלָּבָן עִם הַנְּקֻדָּה הַוְּרֻדָּה
בָּא לָנוּחַ עַל כַּף יָדָהּ.
זֶה הָיָה בִּקּוּר שֶׁכֻּלּוֹ הַפְתָּעָה
תָּמָר לֹא יָדְעָה
אֵיךְ מְאָרְחִים פַּרְפָּרִים?
עַל מָה מְדַבְּרִים?
בְּמָה מְכַבְּדִים אֶת הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים?
הָאוֹרְחִים רִחֲפוּ בַּחֶדֶר,
הִסְתּוֹבְבוּ
הִשְׁתּוֹבְבוּ,
רָקְדוּ עִם תָּמָר,
כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ נֶהֱדָר.
בַּסּוֹף הָרִקּוּד נִגְמַר
וְהַפַּרְפָּרִים יָשְׁבוּ לָנוּחַ
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
תָּמָר שָׁאֲלָה: פַּרְפָּרִים טוֹבִים
אוּלַי אַתֶּם רְעֵבִים?
מָה פַּרְפָּרִים אוֹהֲבִים?
עוֹד לֹא טְעַמְתֶּם שׁוּם דָּבָר.
אוּלַי אֶקְטֹף לָכֶם כַּמָּה פִּרְחֵי בַּר?
חֲבָל שֶׁאֵין לִי בַּחֶדֶר קְצָת צוּף!
אֲבָל הַפַּרְפָּרִים סִמְּנוּ לָהּ שֶׁהֵם מֻכְרָחִים כְּבָר לָעוּף!
וְהִתְרַחֲקוּ בְּרִפְרוּף בָּאֲוִיר הַשָּׁקוּף.
אוּף!!!
תָּמָר קָרְאָה אַחֲרֵיהֶם: שָׁלוֹם פַּרְפָּרִים,
תִּהְיוּ זְהִירִים,
הָעוֹלָם, לִפְעָמִים מְסֻכָּן.
אֲנִי מְחַכֶּה לָכֶם כָּאן.
אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר
וּשְׁאֵלָה: הַכֹּל בְּסֵדֶר?
עִם מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת וּמָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?
תָּמָר צָחֲקָה, הָיְתָה לִי פֹּה מְסִבָּה נֶהְדֶּרֶת
וַאֲפִלּוּ בָּאוּ אֵלַי אוֹרְחִים:
שְׁלוֹשָׁה אוֹרְחִים פּוֹרְחִים.
שְׁלוֹשָׁה חֲבֵרִים.
פַּרְפַּר צְהַבְהַב עִם נְקֻדּוֹת עַל הַגַּב,
פַּרְפָּרָהּ סְגֻלָּה, מְאֹד נֶחְמָדָה,
וּפַרְפַּר לָבָן עִם נְקֻדָּה וְרֻדָּה.
עָבְרוּ מֵעַל נוֹפִים יָפִים עַד שֶׁהָיוּ עֲיֵפִים.
קְצָת עָפוּ עִם הָרוּחַ,
רָאוּ חַלּוֹן פָּתוּחַ
וְנִכְנְסוּ לָנוּחַ
לִזְמַן קָצָר.
לְאָן הֵם נִכְנְסוּ?
לַחֶדֶר שֶׁל תָּמָר.
הַפַּרְפַּר הַצְּהַבְהַב
נַחַת לְדֻבּוֹן עַל הַגַּב.
הֲפַרְפָּרָהּ הַסְּגֻלָּה
עָמְדָה עַל הַכָּתֵף שֶׁל תָּמָר, עַל הַשִּׂמְלָה,
וְהַפַּרְפַּר הַלָּבָן עִם הַנְּקֻדָּה הַוְּרֻדָּה
בָּא לָנוּחַ עַל כַּף יָדָהּ.
זֶה הָיָה בִּקּוּר שֶׁכֻּלּוֹ הַפְתָּעָה
תָּמָר לֹא יָדְעָה
אֵיךְ מְאָרְחִים פַּרְפָּרִים?
עַל מָה מְדַבְּרִים?
בְּמָה מְכַבְּדִים אֶת הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים?
הָאוֹרְחִים רִחֲפוּ בַּחֶדֶר,
הִסְתּוֹבְבוּ
הִשְׁתּוֹבְבוּ,
רָקְדוּ עִם תָּמָר,
כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ נֶהֱדָר.
בַּסּוֹף הָרִקּוּד נִגְמַר
וְהַפַּרְפָּרִים יָשְׁבוּ לָנוּחַ
עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
תָּמָר שָׁאֲלָה: פַּרְפָּרִים טוֹבִים
אוּלַי אַתֶּם רְעֵבִים?
מָה פַּרְפָּרִים אוֹהֲבִים?
עוֹד לֹא טְעַמְתֶּם שׁוּם דָּבָר.
אוּלַי אֶקְטֹף לָכֶם כַּמָּה פִּרְחֵי בַּר?
חֲבָל שֶׁאֵין לִי בַּחֶדֶר קְצָת צוּף!
אֲבָל הַפַּרְפָּרִים סִמְּנוּ לָהּ שֶׁהֵם מֻכְרָחִים כְּבָר לָעוּף!
וְהִתְרַחֲקוּ בְּרִפְרוּף בָּאֲוִיר הַשָּׁקוּף.
אוּף!!!
תָּמָר קָרְאָה אַחֲרֵיהֶם: שָׁלוֹם פַּרְפָּרִים,
תִּהְיוּ זְהִירִים,
הָעוֹלָם, לִפְעָמִים מְסֻכָּן.
אֲנִי מְחַכֶּה לָכֶם כָּאן.
אִמָּא נִכְנְסָה לַחֶדֶר
וּשְׁאֵלָה: הַכֹּל בְּסֵדֶר?
עִם מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת וּמָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?
תָּמָר צָחֲקָה, הָיְתָה לִי פֹּה מְסִבָּה נֶהְדֶּרֶת
וַאֲפִלּוּ בָּאוּ אֵלַי אוֹרְחִים:
שְׁלוֹשָׁה אוֹרְחִים פּוֹרְחִים.
| בחזרה לסיפורים על חיות ועל ציפורים » |
