מתוך הספר: "ללטף גב של צב"
הארנבת של עומר הפחידה כלבים. בעצם היא לא הפחידה את כל הכלבים שברחוב האורנים, רק כלב אחד את "פחד" הכלב הנוראי של עומר. "פחד" כל כך פחד מהארנבת עד שהוא רץ בכל כוחו, התחבא מאחורי הארגז הגדול שבמרפסת, ועומר היה צריך להבטיח לו עצם גדולה במיוחד כדי שיעז לצאת משם.
אולי אתם חושבים שזאת הייתה ארנבת ענקית ומפחידה? לגמרי לא. ארנבת רגילה. קצת רזה מדי, עם פצע בעין שמאל.
זאת הייתה הארנבת שעומר הציל ברגע האחרון מפינת החי של כתה ג' ראשונה.
כתה ג' ראשונה דאגה לחיות. כל הילדים דאגו מאד לארנבת ולא שכחו להביא לה אוכל. הצרה היא שהם לא הפסיקו להביא. הם זרקו לתוך הכלוב הקטן שלה קליפות של מלפפונים, חסה וגזר. גזר אחד פגע לה בעין והעין נפצעה. היא רצתה לזוז הצידה, אבל לא היה מקום בכלוב הקטן שלה, כי הוא היה מלא אוכל.
העין התנפחה, הארנבת איבדה את התיאבון. היא רצתה לישון קצת בפינה, אבל פינה אחת הייתה מלאה חתיכות של גזר, ובפינה השנייה הייתה ערמה של עלים רקובים, כי הילדים שאהבות מאד להביא אוכל לא אהבו לנקות כלובים. מיום ליום רזתה הארנבת ונראתה עצובה וחולה יותר ויותר, עד שעומר הציל את הארנבת והביא אותה הביתה.
הבעיה הייתה שבבית של עומר לא היה מקום בשביל הארנבת, מתחת למיטה כבר גרו שני צבים וקיפוד אחד שעומר הציל לפני שבוע מהדחפור של העיריה. במרפסת גר "פחד", זה הכלב הנוראי של עומר. בעצם הכלב הנוראי לא היה מפחיד כל כך, וקראו לו "פחד" רק בגלל שפחד מן החתול שגר בסלון. כי החתול ידע להשמיע קולות מפחידים. "פחד" היה שומע את הקולות, מכניס את זנבו המפואר בין הרגליים, בורח למרפסת ומילל שיסגרו את הדלת ולא יתנו לחתול להיכנס.
הארנבת הייתה יכולה, אולי, לגור באקוריום, אבל גרו שם העכברים הלבנים שעומר קיבל ליום ההולדת.
עומר לא ידע איפה לשם את הארנבת, ואז הוא עשה מה שגם אתם הייתם עושים, הלך להתיעץ עם אבא. אבא של עומר הביט בארנבת, מרח לה משחה על העין הפצועה ואמר שאין מקום. אולי כדאי שעומר יפסיק להציל לבדו את כל החיות שבעולם וישאיר כמה חיות לילדים אחרים שאצלם עוד יש מקום. אבל אמא של עומר גילתה שעוד יש מקום על המקרר. הארנבת יכולה לגור בתוך קופסה על המקרר עד שימצאו לה מקום אחר. אמא הביאה קופסה גדולה, עופר הניח בה עיתון ישן, ואבא חפש ומצא מכסה חזק שיעמוד בפני החתול, ועשה בו חורים לאויר. הארנבת עברה לגור על המקרר.
אחרי הצהרים הוציא עומר את הארנבת מתוך הקופסה, הניח אותה בזהירות על הרצפה ונתן לה עלים טריים של חסה.
הכלב לא ידע שיש ארנבת במטבח, הוא נכנס מן המרפסת בשקט, שהחתול לא ישמע אותו, אבל החתול שמע אותו, נכנס למטבח והתחיל להשמיע קולות מפחידים. הארנבת נבהלה ונשפה נשיפה של פחד על "פחד".
"פחד" נבהל והתחיל לנבוח בכל הכוח.
עומר נבהל וצעק על החתול
החתול נבהל וקפץ על החלון. הכלב ברח למרפסת והתחבא מאחורי הארגז הגדול ולא רצה לצאת, והארנבת ברחה והתחבאה אל מתחת למיטה של עומר, שם היא גרה לה בשכנות טובה עם שני צבים וקיפוד אחד.
עכשיו יש לעומר מקום לחיה חדשה בקופסה על המקרר.
| בחזרה לסיפורים על חיות ועל ציפורים » |
