יוסף בעל החלומות
לאה נאור

 

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו כִּי-בֶּן-זְקֻנִים הוּא לוֹ, וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִים" (בראשית, ל"ז ג')

 

הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם-עָשָׂר בָּנִים
וְגַם בָּנוֹת לָרֹב
(על הבנות התנ"ך לא מרבה לכתוב)
אַךְ אֶת יוֹסֵף אָהַב מִכֹּל
אָבִינוּ יַעֲקֹב.

אוּלַי בִּגְלַל אִמּוֹ, רָחֵל,
רָחֵלֹ הַיְּקָרָה,
אִשְׁתּוֹ, שֶׁרַק אוֹתָהּ אָהַב
וּמֵתָה צְעִירָה.

אוּלַי אָבִיו רִחֵם עָלָיו,
יוֹסֵף הָיָה יָתוֹם.
אוּלַי בִּגְלַל יָפְיוֹ הָרַב
כָּל כָּךְ אָהַב אוֹתוֹ.

פִּנּוּק מֻגְזָם הוּא סַכָּנָה,
וְיַעֲקֹב הִגְזִים,
וְעוֹד עָשָׂה לוֹ מַתָּנָה:
אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים.

עָשָׂה אוֹתָהּ בְּמוֹ יָדָיו?
כַּנִּרְאֶה שֶׁכֵּן.
כִּי אֵין לוֹ אִמָּא שֶׁתִּתְפֹּור לוֹ
בֶּגֶד, לַמִּסְכֵּן.

 

"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו וַיִשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם" (בראשית, ל"ז ד')

קִנְאַת אַחִים, סִפּוּר יָשָׁן
מֵאָז וְעַד עַכְשָׁו.
אֶחָיו קִנְּאוּ בּוֹ, זֶה מוּבָן
כִּי אוֹתוֹ אָהַב.

"רַק בִּשְׁבִילוֹ עָשָׂה אָבִינוּ.
כְּתֹנֶת עַם פַּסִּים.
אֵיפֹה הַצֶּדֶק? מָה אִתָּנוּ?
כָּכָה לֹא עוֹשִׂים!"

"גַּנְדְּרָן כָּזֶה! עִם כֻּתָּנְתּוֹ
הוּא בָּא לְכָל מָקוֹם
מַרְגִּיז כָּזֶה! מֵעַכְשָׁו
"לֹא נוּכַל דַּבְּרוֹ. שָׁלוֹם."

 

"וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו, וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹוא אֹתוֹ. וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם: שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם-נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֵין לַאֲלֻמָּתִי"(בראשית, ל"ז ה'-ו')

יוֹסֵף הָיָה צָעִיר תָּמִים,
אוּלַי תָּמִים מְאֹד,
הוּא לֹא יָדַע מָה לְסַפֵּר
וּמָה לִשְׁמֹר בְּסוֹד.

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מִן הַחֲלוֹם
הָיָה נִרְגָּשׁ כֻּלּוֹ.
לְמִי הוּא יְסַפֵּר אִם לֹא
לָאַחִים שֶׁלּוֹ?

בְּסַךְ הַכֹּל חֲלוֹם פָּשׁוּט,
חֲלוֹם עַל אֲלֻמּוֹת.
עוֹד לֹא יָדַע אֵיזֶה אָסוֹן
טָמוּן בַּחֲלוֹמוֹת.

.

 

"וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו: הֲמָלֹךְ תִּמְלֹך עָלֲינוּ? אִם מָשֹול תִּמְשֹל בָּנוּ, וַיּוֹסִיפוּ עוֹד שְׂנוֹא אֹתוֹ עַל חֲלוֹמוֹתָיו וְעַל דְבָרָיו" (בראשית, ל"ז ח')

 

אֶחָיו הִקְשִׁיבוּ וְיָדְעוּ:
זֶה לֹא חֲלוֹם פָּשׁוּט
הוּא מְדַבֵּר עַל מְלוּכָה
חוֹלֵם עַל מְשִׁילוּת.

כֵּן זֶה מַמָּשׁ חֲלוֹם אָיוֹם.
זֶה לֹא רַק עַל תְּבוּאָה,
וְהֵם זָכְרוּ אֶת עֶלְבּוֹנָהּ
שֶׁל אִמָּם, לֵאָה.
יֵשׁ הַרְבֵּה סִבּוֹת לִשְׂנֹא.
קָשָׁה כִּשְׁאוֹל שִׂנְאָה.

אוּלַי חָשְׁבוּ. הַלְוַאי שֶׁלֹּא
יִהְיֶה חֲלוֹם אַחֵר,
וְאִם יַחֲלֹם - שֶׁלֹּא יָבוֹא
אֵלֵינוּ לְסַפֵּר.

"וַיַּחֲלוֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְּסַפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר: הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְּסַפֵּר אֶל-אָבִיו וְאֶל-אֶחָיו"(בראשית' ל"ז ט'-י')

יוֹסֵף הָיָה צָעִיר תָּמִים,
לִשְׁתֹּוק עוֹד לֹא לָמַד.
הוּא בָּא וְסִפֵּר לְאָבִיו וּלְאֶחָיו
עַל עוֹד חֲלוֹם אֶחָד.

אוּלַי חָשַׁב שֶׁהַחֲלוֹם
מוּזָר, אֲבָל שָׂמֵחַ,
מִי לֹא חוֹלֵם עַל כּוֹכָבִים,
עַל הַשֶּׁמֶשׁ וְעַל הַיָּרֵחַ?

דָּבָר אֶחָד עוֹד לֹא יָדַע,
דָּבָר חָשׁוּב מְאֹד.
שֶׁלִּפְעָמִים יֵשׁ חֲלוֹמוֹת
אוֹתָם שׁוֹמְרִים בְּסוֹד.

"וַיִּגְעָר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ? הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְךָ וְאָחֶיך לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?" (בראשית, ל"ז י')

 

יוֹסֵף נִבְהָל, הוּא לֹא אָשֵׁם
הוּא לֹא עָשָׂה כָּל רַע.
כָּל אֶחָד כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן -
חוֹלֵם. יֵשׁ לוֹ בְּרֵרָה?

בְּסַך הַכֹּל חֲלוֹם פָּשׁוּט
עַל שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ, כּוֹכָב.
פִּתְאוֹם אָבִיו אֲשֶׁר אָהַב
כָּל כָּךְ כּוֹעֵס עָלָיו:

"הַכּוֹכָבִים בַּחֲלוֹם הֵם אַחֶיךָ?
הַיָּרֵחַ, רָחֵל, אִמְּךָ?
אִמְּךָ הַמְּנוֹחָה וְכָל אַחֶיךָ
יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ?"

"גַּם שֶׁמֶשׁ הָיְתָה בַּחֲלוֹם,
אוּלַי הִתְכַּוַּנְתָּ אֵלַי?
חָצוּף שֶׁכָּמוֹךָ! אַתָּה חוֹלֵם
לִמְלוֹךְ אֲפִלּוּ עָלַי?"

אוּלַי עַכְשָׁו יוֹסֵף הֵבִין
כַּמָּה מְסֻכָּן הַחֲלוֹם.
סוֹף סוֹף הֵבִין מַדּוּעַ אֶחָיו
"לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם?"

אַף פַּעַם, אַף פַּעַם מֵאָז שֶׁנּוֹלַד.
לֹא כָּעַס עָלָיו אָבִיו.
אוּלַי הֵבִין שֶׁבִּמְקוֹם לְדַבֵּר
הָיָה צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב?

"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יוֹסֵף, הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי " (בְּרֵאשִׁית מ, ח.)

הַסִּפּוּר הִתְחִיל בַּחֲלוֹם תָּמִים.
חֲלוֹם עַל אֲלֻמּוֹת.
כְּשֶׁיּוֹסֵף יִגְדַּל וַדַּאי יָבִין
יוֹתֵר בַּחֲלוֹמוֹת.

כְּשֶׁיִּגְדַּל אוּלַי לֹא יַחֲלֹום חֲלוֹמוֹת.
אִם יַחֲלוֹם הוּא לֹא יְסַפֵּר.
מֵעַכְשָׁו אֲחֵרִים יַחַלְמוּ חֲלוֹמוֹת
וְהוּא יִהְיֶה הַפּוֹתֵר.