לאה נאור

עיבוד מתוך התכנית "סיפורים מהכיס"

חנן היה ילד שובב
הגשם ירד רק עליו.
מעל לראשו שט ענן
והוריד עליו גשם כל הזמן.

חנן נעלב:
למה הגשם יורד ר ק ע ל י ו?
מסביב
היה אביב,
כל חבריו שיחקו בשמחה.
השמש זרחה,
צפור קטנה פרחה.
ורק חנן, קצת מצונן,
הלך אחריו ענן
וטפטף עליו גשם כל הזמן.
חנן ענן כעס נורא:
"זאת צרה צרורה!
רק לי זה קרה, רק אני בצרה!
מסביב
חוגג אביב,
ורק מעלי יש ענן.
מה עשיתי לו לענן
שמוריד עלי גשם כל הזמן?"

חנן ענן רץ לביתו
אבל הענן רץ איתו,
וגם השלולית עם כל המים
נדבקה לו לרגליים.
חנן מצונן ורטוב.
לא טוב.

אבל כל הילדים קינאו בו נורא:
כולם הלכו אחריו בשורה:
"למה הגשם יורד רק עליו?
למה רק לחנן יש ענן
ולנו אין כלום כל הזמן?
גם אנחנו רוצים ענן כמו לחנן!"

יעל ותמר וגלית
קפצו איתו לשלולית.
ואיתן וניר הקטנים
בכו: "גם אני! גם אני!
גם אני רוצה מגפים,
ללכת בתוך המים.
גם אני רוצה להיות רטוב,
להיות רטוב זה הכי טוב."

הילדים קראו:
תראו! תראו!
בתוך המים טבעו השמים.
שמי חורף יפים שכאלה,
אפור עם כתמים של תכלת,
וציפור קטנה, וענן,
וילד הפוך: חנן.

ואז, הענן עבר
וגם הגשם נגמר,
פתאום זרחה שמש חמה,
השלולית הקטנה נעלמה.

וכל הילדים התפלאו
וכל הילדים קראו:
יו….הווו... יו... הוווו הווווו
מה הם ראו?

לחנן ענן צמחו בכיס
כלנית ונרקיס.

 

(עוד סיפורים  קטנים על עננים:  "שבר ענן"  "הענן שלא הצליח להתאפק" )

 

בחזרה לסיפורים על מזג האויר »