לאה נאור

עיבוד מתוך הספר "קרוסלה"

כָּל יוֹם, בַּשָׁעָה הַנְּכוֹנָה, בָּאָה לַגִּנָּה זַמֶּרֶת
אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁהִיא זַמֶּרֶת? כִּי גַּם כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת הִיא מְזַמֶּרֶת.
וְיֵשׁ לָהּ קוֹל כָּ – זֶ - ה גָּדוֹל,
וְטוֹב וְרַךְ.... כָּל כָּך....
הַיום אָמַרְתִּי לָהּ שָׁלוֹם. 
והיא  עָנְתָה לִי ' וְקוֹלָה הַיה נִּפְלָא:

בֹּקֶר טוֹב, שָׁלוֹם,
מַה שְׁלוֹמֵךְ הַיּוֹם?
אֵיזֶה יוֹם נִפְלָא
טְרַה לַה לַה לַה לַה.

וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה הוּא בֶּאֱמֶת נִפְלָא. כִּי כְּבָר בַּבֹּקֶר מַתְחִילִים לָשִׁיר.
לַמַּנְגִּינוֹת שֶׁל גְּבֶרֶת זַמֶּרֶת יֵשׁ קֶסֶם. הֵן מוֹפִיעוֹת בְּכָל מָקוֹם.
כָּכָה סְתָם. פִּתְאוֹם.
כְּשֶׁהִיא דוֹרֶכֶת עַל מַעֲבָר חֲצָיָה הַפַּסִּים הַלְבָנִים מְנַגְנִים כְּמוֹ פְּסַנְתֵּר.
כְּשֶׁהִיא מַעֲבִירָה אֶצְבַּע עַל גָּדֵר, נִשְׁמַעַת מַנְגִּינָה שֶׁל גִּיטָרָה.
וְּכְשֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסָל הַסַּפְסָל מַשְׁמִיעַ צְלִיל כְּמוֹ תּוֹף, וְלִפְעָמִים כְּמוֹ מְצִלְתַּיִם.
וִּבִגְלָלָהּ הַגִּנָּה שֶׁלָּנוּ הִיא גִּנָּה עִם מַנְגִּינָה.
יֵשׁ מַנְגִּנָה בְּכַל פִּנָּה
והיא שונה בְּכָל עוֹנָה
בְּכָל עוֹנָה הַמַנְגִּינָה שׁוֹנָה:

יֵשׁ לָהּ שִׁיר זָהָב לַסְּתָו,
שִׁיר יָרוֹק וְחָבִיב לָאָבִיב,
וּכְשֶׁפּוֹרְחוֹת הַשּׁוֹשָׁנִים
יֵשׁ לָהּ שִׁירִים עִם לְחָנִים
בְּכָל מִינֵי צְבָעִים וְכָל מִינֵי גְוָונִים.
וכָל מִינֵי מִינִים.

אָז כָּל יוֹם בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה
הַזַּמֶרֶת יוֹרֶדֶת לַגִּנָּה
,מְפַזֶרֶת בַּגִּנָה, בְּכָל פִּנָּה,
שִׁיר וּמַנְגִּינָה.
וְכָל עָלֶה, כָּל שׁוֹשָנָה,
וְכָל רַקֶּפֶת עֲדִינָה
וְכָל שַׁחְרוּר וְכָל יוֹנָה
וְכַמוּבָן כָּל הַיְּלָדִים שֶׁבַּגִּנָּה וּבַשְׁכוּנָה
מַקְשִׁיבִים לַמַּנְגִּינָה.

 

בחזרה לסיפורים על מוזיקה ועל שירים »