מחבר/ת: רות שלו. עברית: לאה נאור
הוצאה: סטודיו עוז, 2009

 

בשורה טובה: ניתן עתה להשיג את הספר באמזון

לחץ על הקישור

הגינה של סבתא ללה

 

סבתא ללה, גינה מופלאה היא גידלה לה,
צמחים רבים ויפים היא שתלה לה,
בה עצים, ציפורים,
פרחים ודבורים,
פרפרים מוסיפים לה צבעים מלמעלה.

כל היום סבתא ללה מאד עסוקה,
חופרת, עודרת, גוזמת, משקה,
באביב היא זורעת, נוטעת שותלת.
בקיץ משקה, מנקה, מטפלת,

לפנות ערב יושבת לה ללה לנוח
על כסאה הנחמד בצל עץ התפוח
מביטה בפרחים שעה ארוכה
ושותה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

כלבים שם רודפים אחרי חתולים
המטפסים בזריזות בעצים הגדולים,
מבהילים ציפורים מקננות
או תרות אחרי תולעים שמנמנות.
פרפרים מפרח אל פרח עפים,
יפים, מרחפים ומרפרפים.,
ודבורים חרוצות בזמזום נרגש
אוספות צוף, שיהיה להן שפע של דבש.

יום אחד נמנמה לה הסבתא בגן
בכסאה המפוספס באדום ולבן.
היא נעורה לקול נביחה ונהימה,
היא קפצה, ראתה, ומאד זעמה:
הכלב שגר בחצר שממול
שכח לרדוף אחרי החתול,
הוא חפר בגינה  בור עמוק וגדול
כי רצה להחביא לו עצם בחול.
הוא בעט וחפר, ועיפר בעפר
ושיח ורדים נהדר נעקר.

סבתא ללה רגזה, היא כל כך זעפה,
לקחה מטאטא, נפנפה מגרפה:
אתה לא רצוי בגינה היפה.
בגינה אין מקום לכלבים שחופרים
ודורסים והורסים, משחיתים ועוקרים.
הסתלק מדרכי, לך הביתה מהר
ועם כל חבריך שם תישאר..

למחרת היא השכימה, יצאה לחצר,
מקרשים ומקלות היא בנתה לה גדר,
לא שתתה שום תה עם סוכר
הא עבדה במהירות וגמרה מאוחר.
הסתכלה בגדר הגבוהה ושמחה,
רק הכלב ממול יילל ובכה.
 

בערב ישבה סבתא ללה לנוח
על כסאה הנחמד בצל עץ התפוח
שעות הסתכלה בגנה הנהדר
שתתה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

הגדר שמרה על הגן מכלבים
אבל לא מפני חתולים שובבים.
הם טיפסו ועשו חגיגה הגונה.
בלי כלבים בגינה - אין להם סכנה.
הם הזמינו קרובים והמון חברים
וטרפו ציפורים והטרידו דבורים.

נמשכו היללות ימים ולילות.
סבתא ללה קפצה בצעקות ומקלות.
היא לקחה מטאטא, נופפה מגרפה
בנזיפה חריפה אחריהם היא רדפה:
הסתלקו מִגַּנִי חתולים ארורים,
טורפים ציפורים! מפחידים פרפרים!
הביתה לכו, צאו כולכם מן הגן,
ועם כל חבריכם אל תבואו לכאן!

למחרת בבוקר היא רצה מהר
וקנתה לה חוט תיל דוקר לגדר.
לא ישבה לה לשתות שום כוס תה עם סוכר,
היא עבדה במהירות וגמרה מאוחר
היא הייתה מרוצה. יש גדר עם קוצים.
רק החתולים לא היו מרוצים.
הגדר שמרה על הגן מכלבים,
וגם חתולים כבר לא מתקרבים.

בערב ישבה סבתא ללה לנוח
על כסאה הנחמד בצל עץ התפוח.
שעות הסתכלה בגנה הנהדר
שתתה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

ראו עכברים שכבר אין סכנה,
מאות אלפים מיהרו לגינה.
התמלאה הגינה עכברים אפורים,
נכנסו אל הבית מכל החורים,
אכלו מה שראו, זללו ובלעו.
וגם ציפורים נכנסו ויצאו.
בסוף השבוע חולדות שם נראו.

סבתא ללה ישבה וחשבה וחשבה
ובבוקר יצאה למשימה חשובה.
היא קנתה רשת דקה, חזקה,
אף עכבר לא יכול לעבור דרכה.
סביב כל העצים את הרשת מתחה.
נעלמו החיות. זאת הייתה הצלחה.
היא שמחה: עם הרשת מוגן כל הגן
אבל כל החיות נעצבו אל ליבן.

הגדר שמרה על הגן מכלבים.
גם חתולים כבר לא מתקרבים.
ועכשיו, כשהרשת פרושה לה מעל
עכברים, ציפורים ודבורים אין בכלל.

בשמחה סבתא ללה ישבה לה לנוח
על כסאה הנחמד בצל עץ התפוח.
שעות הסתכלה בגנה הנהדר
שתתה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

בגנה התרבו תולעים וזחלים,
זללו את הפירות וקינחו בעלים,
גדלו והשמינו, כי אין סכנה,
ציפורים לא נראו בכל הגינה.
אבל הפרחים היו אבלים,
הרכינו ראשים נבולים, אכולים,
הם לא יכולים לחיות בלי דבורים
ובלי פרפרים וקיני ציפורים.
הם שונאים את הזחלים שתמיד זוללים
פירות ופרחים, גבעולים ועלים.
נאכלו או נשרו כל עלי הכותרת.
סבתא ללה בכתה. היא כל כך מצטערת:
מה קרה לעצים? מה קרה לשיחים?
לפרחים הפורחים? לכל הצמחים?
 

היא ישבה בכסאה וחשבה הרבה זמן.
דפדפה בספר צהוב וישן
ובפרק "דוקטורים לעצים"
היא קראה: "דוקטור צים מן הכפר עפצים
מומחה לפגעים בפרחים ועצים."

מיד התקשרה אל דוקטור צים
וביקשה שיבוא מכפר עפצים.
הפרחים גוססים, הגינה חולה,
מבקשת לבוא במהירות גדולה.

דוקטור צים לקח תיק ומקל ביד,
נכנס למכונית והגיע מיד.
הוא הקיש על דלתה נקישה קלה,
הביט מסביבו ונתקף בהלה.
סבתא קיבלה את פניו בשתיקה.
הוא הביט בעצים, בגדר, בקרקע,
נאנח והניע ראשו הלבן:
"אני לא מתפלא שגוֹוֵעַ הגן,
כי בלי דבורים ובלי ציפורים
אין עצים, אין צמחים, אין פרחים ואין פרי.

הפרחים זקוקים מאד לדבורים.
לעצים וזחלים זקוקות ציפורים,
זה מזה ניזונים, זה על זה הם שומרים.

ובלי  חתולים - עכברים יש בלי די,
ותסכימי איתי שזה לא כדאי.
אם תזמיני חתול - מיד הוא יביא
את כל הידידים ואת כל הקרובים,
רצויים גם כלבים שיבואו מולם,
ויגרשו חתולים, אבל לא את כולם.

כל חיה היא חוליה בשרשרת גדולה.
תפגעי באחת - תהרסי את כולה.
אמא טבע דואגת שלכל חוליה
יש מקום בשרשרת ובה היא תלויה.
את ניתקת אותה - וגנך חלה.
תחשבי ותתחילי מהתחלה."
כך נפרד דוקטור צים. הוא נפנף לעצים
ונסע לו הביתה לכפר עפצים.

סבתא ללה לא בזבזה הרבה זמן.
לקחה כלים מתוך המחסן,
הסירה את הרשת עם כל החורים
וחזרו דבורים וחזרו ציפורים.
היא פירקה את התיל. נדקרה, צרחה: אאוו
חתולים עליזים ענו לה מייאו.
היא הרסה את כל הגדר מסביב.
בריצה וקפיצה באו  כלבים.

הם רדפו חתולים שרדפו עכברים
והפחידו המון ציפורים ודבורים.
ציפורים התכבדו במנות הגונות
של זחלים, חרקים, תולעים שמנמנות,
פרפרים מפרח אל פרח עברו,
ריחפו, פרפרו והתפרפרו,
ובשמש, דבורים בזמזום נרגש
אספו צוף, שיהיה להם שפע של דבש.

לפנות ערב ישבה סבתא ללה לנוח
בכסאה המפוספס, בצל עץ התפוח.
הסתכלה בפרחים שלה בלי הפסקה,
שתתה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

ואתם, אם תראו בגינה שממול
דבורה, קן ציפור, פרפר או חתול,
רק תראו, אל תגעו, אל תפריעו להם
לבנות ולחיות להם את חייהם.

כשיהיה לכם זמן, תחשבו קצת על ללה,
בצל העצים ששתלה וגידלה לה,
יושבת שלווה בגנה הנהדר
ושותה לה בנחת כוס תה עם סוכר.

 

ndma Polly's Garden
זהו ספרה הנפלא של רות שלו, עליה השלום, שתרגמתי אותו לעברית.
בשנת 2009 קיבלתי מייל באנגלית מאישה שלא הכרתי, רות שלו שמה. היא כתבה לי שהיא חולת סרטן, בעיצומם של טיפולים קשים.  היא רוצה שעוד בחייה יקראו נכדיה ספר ילדים שכתבה. הבעיה שהיא כותבת באנגלית ונכדיה יודעים רק עברית. האם אני מכירה מתרגם טוב לעברית? היה לה ניסיון קשה בתחום זה.
קראתי את כתב היד ששלחה לי במייל. הסיפור הקסים אותי ומיד התנדבתי לתרגם לה אותו.
למזלה של רות היא מצאה בתוך משפחתה אפשרות להוציא את הספר לאור. בתה היא בעלת מכון לעיצוב, "סטודיו עוז". הציירת יערה עשת, הוסיפה ציורים נפלאים, ולאחר חודשים מספר יצא הספר לאור, משמאל לימין במקור, באנגלית, ומימין לשמאל התרגום שלי בעברית.
כל המעורבים עבדו בהתנדבות. את כל ההכנסות מן הספר תרמה רות למחקר הסרטן, לזכר בעלה שנפטר מן המחלה.
זכיתי לראות את רות שלו פעם אחת. לאחר שיצא הספר לאור היא באה אלי בחברת בנה, והביאה לי בעצמה כמה עותקים מן הספר.
אשה עדינה, יפהפייה, רזה מאד אבל אופטימית ומאושרת כל כך על שנכדיה אוהבים את ספרה. היא סיפרה לי שהיא מוכרת את הספר בלי לנקוב במחיר, ואת התמורה היא תורמת לאגודה למלחמה בסרטן.
כך עשיתי גם אני. כל מי שראה את הספר רצה אותו – ותרם כמה שראה לנכון לאגודה.

שבועיים אחרי ביקורה של רות שלו אצלי הידרדר מצבה והיא נפטרה. את העותק האחרון שנשאר בידי סרקתי ואני מביאה אותו כאן. אולי הקוראים שיאהבו את הספר יתרמו לאגודה למלחמה בסרטן, לזכרה של רות שלו. אך הספר נשאר, והוא עדיין מבוקש. 

בשורה טובה
לאחרונה יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר ואפשר לרכוש אותו באתר אמזון.