השעון של דונלד
מחבר/ת: וולט דיסני עברית לאה נאור
הוצאה: יבנה, 1971

 

 

השעון של דונלד   DONALD DUCK CLOCK
  
זהו אחד הניסיונות הראשונים שלי בתרגום. בשנת 1970 פנתה אלי הוצאת הספרים "יבנה" שאתרגם את סדרת ספרי וולט דיסני, המלווים את הסרטים שלהם. ואני תרגמתי רביo מהם: בין השאר "דונלד מלמד חשבון" "דיסנילנד חוגגת" "הגומונים "הבלבולים" "במבי" כמה מסרטי "פו הדב" "ספר הג'ונגל" "פינוקיו" "חתולים בצמרת" ועוד רבים אחרים. רוב הספרים בסדרה אזלו מזמן, ונמצאים רק אצל אספנים ובספריות. 
בספר "השעון של דונלד" מלמד דונלד את הקוראים הצעירים איך להסתכל בשעון. דונלד דאק, הפעם פקיד טרוד במשרד, שגם מטפל בשלושה אחיינים ברווזונים,  וגם הולך עם דייזי,  חברתו, לסרט, בקיצור בחור עסוק מאד,  מסתכל מדי פעם בשעון, ו"רץ" אחרי הזמן שבורח לו כל הזמן.
בכל עמוד בספר הצבעוני והנחמד הזה מצויירים שעונים שונים, שעון מעורר, שעון קיר, שעון רחוב, וכד'  המראים את הזמן המדוייק בהתאם לסיפור. 
 
 
 
השעון המעורר
מצלצל וכך אומר:
בוקר טוב, די לנום.
קומה דונלד, דונלד קום.
 
השעה עכשיו היא שבע,
פקח עיניך, הסתכל.
השעה עכשיו היא שבע
ואני כבר מצלצל.
 
דונלד קם חיש מהר,
מנקה, מסדר,
אין לו זמן, אין ברֵרה,
כבר שמונה ועשרה.
איזה אור! איזה אויר!
אך אבוי, שעון הקיר
ממהר, ממהר,
לא ממתין, לא עוצר.
 
שעות הבוקר הן ביוקר
וצריך לגמור הכל.
גם את ארוחת הבוקר
להכין ולאכול
ולהעיר את הקטנים
אחייניו הברווזונים.

שלושת הברווזונים
ישנים וישנים.
קומו, עורו, אין ברירה
כבר שמונה ועשרה.

מזדרזים הקטנטנים
רוחצים את הפנים
ויושבים אל השולחן
כי האוכל כבר מוכן.
הם גומרים אחת  ושתיים
ולגן נושאים רגליים.

שעון הרחוב הגדול
מתקתק, קורא בקול:
הזדרזו נא, אנשים,
כבר שמונה ושלושים.
מי שלא ירוץ מהר
אל האוטו יאחר.

הסתכלו נא, לא עלינו,
מה קרה לגיבורנו:
הוא הגיע,
קצת מזיע,
מתנשף ומתנשם.
באמת אינו אשם.
האיחור - שני רגעים.
באמת קצת לא נעים.
 
 המנהל, כמה מרגיז
חיש מוציא שעון של כיס,
פניו של דונלד מסמיקות,
תשע וחמש דקות...

דונלד, אוי, משפיל עיניים
הצעקות עד לשמים
והרעש רב מאד
איך אפשר כך לעבוד?

סוף סוף שקט ודממה.
המלאכה כבר הסתיימה,
הוא יושב אל השולחן
ותראו איך עף הזמן.

תיק תיק תיק המכונה
מחשבת ומונה
שש ועשרים. כמה מהר
יום העבודה עובר.

השעון מראה עוד רבע,
עוד מעט יתחיל הסרט.
המחוג קרב לשבע
אבל דייזי מאחרת.
 
מה קרה לה, מה קרה?
למה דייזי אחרה?
דונלד מתרגש כולו.
היא תבוא? כן או לא?
 
אך הסוף הטוב הגיע.
היא הופיעה! היא הופיעה!
היא כל כך יפה היום
עם הסרט האדום.
 
שעונה מראה על שבע
ובכלל לא מאוחר.
הסרט הן מתחיל בשבע.
ניכנס, עכשיו אפשר.

השעה תשע בערב.
כבר מזמן נגמר הסרט
ויושבים לארוחה
כל בני המשפחה.

דונלד בשמחה ונחת
שם דייסה בכל צלחת,
אחייניו הקטנטנים
טועמים ונהנים.

כבר תשע ושלושים
על הכר שלושה ראשים.
התכסו נא בשמיכה,
לילה טוב. ליל מנוחה.
 
 
באחת עשרה בלילה
דונלד כבר עייף ודי לו.
אבל הוא אינו שוכח
ואת שעונו מותח.
 
בדיוק מחר בשבע
השעון שוב יצלצל.
ועד אז אפשר לנוח
כל הלילה. כל הליל.
 
דונלד כבר במיטתו,
מחייך לו בשנתו.
בעיניים עצומות
הוא חולם לו חלומות.