פו הדב פוגש חבר חדש
מחבר/ת: א. א. מילן. גירסת וולט דיסני עברית לאה נאור
הוצאה: יבנה, 1970

פו הדוב פוגש חבר חדש
במסגרת סדרת הספרים המלווים את סרטי וולט דיסני, שמחתי במיוחד לתרגם כמה מן העיבודים שעשו באולפנים לספוריו של א. א. מילן על פו הדב. הספר "פו הדב פוגש חבר חדש"
מלווה בציורים שנעשו לפי הציורים המקוריים של ארנסט שפארד
ומסופר בו על בואו של הנמרון נמיר ליער.
 
פו הדוב התעורר פתאום באמצע הלילה והקשיב.  אחר כך ירד ממיטתו, הדליק נר והלך בכבדות לצדו השני של החדר לראות אולי מישהו מתגנב אל צנצנות הדבש שלו אבל אף אחד לא היה שם. פו חזר למיטה, כיבה את הנר ונכנס עמוק מתחת לשמיכה ואז שמע את הקול המוזר שוב.
האם זה אתה, חזרזיר? שאל פו.
אבל זה לא היה חזרזיר.
היכנס בבקשה, כריסטופר רובין, אמר פו.
אבל כריסטופר רובין לא נכנס.
ספר לי את הכל מחר, איה, אמר פו ורצה מאד להמשיך לישון.
אבל הקול המוזר לא פסק.
וורא וורא וורא, אמר מה שהיה שם. ופו גילה שהוא לא מצליח להרדם.
 
"מה זה יכול להיות? הוא חשב. יש כל מיני קולות ביער, אבל זה קול שונה לגמרי. לא נעירה, לא נביחה ולא נהימה. זה לא הקול שאתה משמיע לפני שאתה מתחיל לשיר שיר שחיברת בעצמך. אבל זה מין קול שכזה שמשמיע מישהו מוזר שכזה, והוא משמיע אותו בדיוק ליד הדלת שלי. אני אקום ואבקש ממנו להפסיק.
הוא קם ממיטתו ופתח את הדלת.
 
שלום, אמר פו, כי אולי באמת יש מישהו בחוץ.
שלום, אמר מי שהיה שם.
הו, אמר פו, שלום.
שלום.
"הו, אתה באמת נמצא שם, אמר פו, שלום.
שלום, אמר מי שהיה שם, והתפלא כמה זמן העניין ימשך ככה.
פו כמעט ואמר שלום בפעם הרביעית, אבל הוא חשב שאולי לא כדאי ואז הוא שאל: מי זה?
אני, אמר מי שהיה שם.
הו, אמר פו, בסדר. אתה יכול להיכנס. 

מי שהיה שם נכנס ולאור הנר פו והוא הביטו זה בזה.
"אני פו," אמר פו
"אני נמיר" אמר נמיר.

"הו!" אמר פו, מפני שאף פעם לא ראה נמר משונה שכזה. "כריסטופר רובין יודע מי אתה?"
"בודאי שהוא יודע מי אני" התגאה נמיר.
"טוב," אמר פו "עכשיו אמצע הלילה וזה זמן טוב מאד בשביל לישון. מחר נאכל דבש לארוחת הבוקר. נמרים אוהבים דבש?"
"הם אוהבים הכל" אמר נמיר בעליזות.

"אז אם הם אוהבים לישון על הרצפה אני אחזור לי למיטה שלי. יש לנו המון מה לעשות בבוקר. לילה טוב." והוא חזר למיטה שלו ונרדם מיד. 

כשהתעורר פו בבוקר, הדבר הראשון שראה היה נמיר עומד מול המראה ומסתכל בעצמו.
"בקר טוב," אמר פו.
"בקר טוב," אמר נמיר, "תראה, מצאתי מישהו בדיוק כמוני. משונה, חשבתי שאני היחיד מהסוג הזה."
פו ניסה להסביר מה זאת בדיוק מראה, אבל ברגע שהיע לחלק הכי מעניין אמר נמיר "סלח לי לרגע. מישהו מטפס על השולחן שלך"  ועם וורא וורא נורא קפץ נמיר ישר על מפת השולחן, משך אותה לרצפה, התעטף בה שלוש פעמים, התגלגל בה עד קצה החדר, ולאחר קרב קשה הוציא את ראשו אל אור היום ושאל בעליזות: ניצחתי?

 



 
 
 
 
 
ועוד קטע:
פו לא אמר כלום מפני שהוא חשב על שיר חדש, ובזמן שחשב על השיר התחיל:
 
מה נעשה לנמר האומלל?
אם בכלל לא יאכל הוא בכלל לא יגדל.
הוא לא אוהב דבש, גרעינים, דרדרים,
קצת בגלל טעמם, וגם קצת הם דוקרים.
יש המון ממתקים מתוקים, חמוצים,
אבל הוא לא רגיל או שיש שם קוצים.
ואם הוא נשמע לפעמים קצת גדול
זה בגלל שקופץ כל הזמן. זה הכל.
 
וזה כל השיר, אמר פו, האם הוא מוצא חן בעיניך, חזרזיר?
כן, חוץ מהמלה "נשמע", אני חושב שהיית צריך להכניס "נראה" במקומה.
"המלה "נשמע" רצתה מאד להיכנס, הסביר פו. אז אני הרשיתי לה. זאת הדרך הטובה ביותר לחבר שירים. להרשות למילים לבוא.
לא ידעתי, אמר חזרזיר.