שירים עליזים וחרוזים פוחזים
מחבר/ת: רואלד דאל עברית: לאה נאור הוצאה: כנרת זמורה ביתן, 2007
שירים עליזים וחרוזים פוחזים רואלד דאל
רואלד דאל ידוע בעיקר כסופר, ופחות ידוע כמשורר, רבים מספריו הפכו לסרטים מצליחים "צ'רלי בממלכת השוקולד" "מר שועל המהולל" צ'יטי צ'יטי בנג בנג "(אותו כתב כתסריט) ואחרים. ברבים מספריו אפשר למצוא שירים, חכמים, חריפים, עוקצניים. הצייר קוונטין ריינולדס, שצייר את כל ספרי רואלד דאל, הציע לאסוף את כל השירים מתוך ספריו, בתוספת שירים מתוך המגרה של רואלד דאל, ולהוציא מהדורה חגיגית במיוחד, אותה יאיירו טובי המאיירים בעולם. וקוונטין בלייק ערך והוסיף איורים משלו.
זוהי המהדורה שניתנה לי לתרגום. ומתוכה אני מעתיקה כמה מן השירים, לטעימה מאד טעימה.
אגב ברשימת הספרים המתורגמים על ידי מופיע גם הספרו"מציירים" של הצייר קוונטין בליק שצייר את כל ספרי רואלד דאל.
בספרו "מציירים" הוא מעניק שיעורים נהדרים לציירים צעירים.
בספרו "מציירים" הוא מעניק שיעורים נהדרים לציירים צעירים.
פתיחת הספר:
הג'ירף ואני, וגם פלי
מתוך הספר: הג'ירף, השקנאי וגם אני"
חבורת ידידים, ג'ירף שקנאי וקוף מציעים את שירותם כמנקי חלונות.
הקוף הוא הדובר בשיר וזנבו משמש גם כמברשת הצביעה, הג'ירף הוא הסולם, והשקנאי, פלי הפליקן, הוא הדלי המלא צבע.
החלונות שלכם
יבריקו לכם
כמו השמש בים, כך נדמה לי.
אדיבים, מבריקים,
חלונות מנקים
הג'ירף ואני, וגם פֶּלי.
עובדים מצוין
שחבל על הזמן.
בלי שתייה ומזון לא קשה לי.
אם רוצים לנקות
לא צריכים הפסקות
הג'ירף ואני, וגם פֶּלי.
קצת מים, סבון,
החיוך הנכון,
סולם? לעולם לא יהיה לי.
מאה מטר צוואר!
כל סולם מיותר
לג'ירף, וגם לי. גם לפלי.
שירו של מרבה הרגליים
מתוך הספר: ג'יימס והאפרסק הענקי
מנות שונות ומשונות הצלחתי לאכול:
יתוש קָרוש, יבחוש בָּחוש ברוטב זנב חרגול.
מְרק חַנָּק, חתוך דק דק
עם אורז ועם טחול,
(רק להקפיץ בבוץ וּמיץ וּלְצַפּוֹת בְּחול).
"טבחים משובחים בישלו רק בשבילי,
זְנב נחש קצת מקושקש מוגש בְּמֵי שלולית,
חסילים מגולגלים
בשבלולים בלולים,
(הטעם משתפר מאד עם חומץ חצילים).
ארנק קלוי, מקק צלוי בתוך מאפרה,
זְנבזיף חריף, פשפש על אש, ציקדה מרירה,
נצנץ מוקפץ, מאד מומלץ
עם חיפושית שחורה.
(הבטן קצת כואבת. לא נעים, אך לא נורא).
חוֹלֶה על עוקץ של צִרעה עם טוסט ועם חמאה,
כָּריך פָּריך, עם מְחית זכוכית קלויה חצי שעה.
בְּשר דרקונים מטוגנים
בָּאש הכי גבוהה.
(אם רק תזמין בדואר תקבל חבית מלאה).
אוהב עוגת תמָנון טחון, עם אבנים טחונות,
נקניקיות קצת לא טריות, עם צפרדעים קטנות,
בְּשר עלוקות מרוסקות
בשמן מכונות.
(ברור שכל זה בחינם ולא צריך לקנות).
ליום הולדתי הזמנתי לי מרק חרצף
עם אטריות צינור גינה, ושערות קרנף,
תמצית טֶרְמיט קטן
עם מְחושי תיקן,
(הטעם מצוין אבל צריך לסתום ת'אף).
אין בעולם מלים אשר יצליחו להלל את -
הארוחות המשובחות. אין עוד מנות כאלה.
אבל הייתי מוותר
על אלף והרבה יותר,
רק תנו לי ביס,
פרור, גרגר
מ א פ ר ס ק ה פ ל א.
ורוקה סאלט
מתוך: צ'רלי בממלכת השוקולד)
(על ילדה מפונקת ומקולקלת. כל מה שמבקשת מיד מקבלת)
וֶרוּקָה סאלט נשטפת לה
עם הביוב בתעלה.
(מה אני חושב על זה?
שבמקרה קשה כזה
הייתי מצרף אליה
לאשפה גם את הוריה.)
היא נשטפת לביוב,
אולי אסביר, כי זה חשוב:
כשנשטפים אז מכירים
סוג אחר של חברים.
והם שונים, כל כך שונים
מחבריה הישנים:
ראש של דג, שרק נחתך
אומר: "נחמד לפגוש אותך.
תגידי, מה שלומך היום?
אני נסחף. שלום שלום."
ובמורד התעלה
עוד חבורת רֵעים גדולה:
עור של חזיר,
שומן ישן
פרוסה שנזרקה מזמן.
בשר שאי אפשר
ללעוס.
חצי צדפה
שברים של כוס.
59.
נקניקים
ירקרקים
שמריחים
למרחקים.
אגוז רקוב
אגס מבאיש.
מוקש שהכלב
השאיר על הכביש,
ועוד... כולם מאד דומים,
הריחות שם איומים.
כך לצידה עכשיו גולשים
החברים החדשים.
זה המחיר אשר עליה
לשלם על מעשיה.
אם תשאלוני ידידי:
אולי המחיר כבד מדי?
האם כל כובד האשמה
והבושה והכלימה
צריכים ליפול על הילדה?
האם עשתה זאת לבדה?
ילדה קטנה לא מסוגלת.
היא את עצמה לא מקלקלת.
מי כל כך קלקל אותה,
נתן לה מה שהיא רצתה?
מי הפך ילדה תמימה
למפונקת איומה?
אל תחפשו לי אשמים
הרחק מעבר לימים.
עצוב לומר מי הפושע.
אבוי לי! אלה הם הוריה.
גם אביה. גם אִמה.
הוא אשם. היא אשמה.
לכן שמחנו ששניהם
איתה שם נסחפים להם.
מִירַנְדָה-מֶרִי-טָה
שיר שהושמט מהספר: צ'רלי בממלכת השוקולד, כי רואלד דאל חשב שהוא כבר כתב על יותר מדי ילדים איומים.
אוי, מירנדה-מרי-טָה,
איך אפשר לסבול אותה?
חצופה וחמוצה. טִבְעָה איום.
נתקן אותה מיד
במכונת השוקולד,
אז אולי נאהב אותה פתאום.
הילדה האיומה
תהיה כה טעימה,
ההורים יתנו לה נשיקה.
ובמקום: "אוף! מרי-טה
אי אפשר לסבול אותה!
הם יגידו: "את טובה ומתוקה."
שירה של המטפלת
מתוך הספר: צ'רלי ומעלית הזכוכית
האיש החשוב שאשיר לו כאן,
האיש השולט על הכל,
גם הוא היה פעם ילד קטן
חצי מטר בסך הכל.
הוא ישב על ברכי, התינוק הזעיר,
נדנדתי את הבכיין.
כל בוקר הושבתי אותו על הסיר,
ניגבתי לו את הישבן.
מחטתי לו את אפו המנוזל,
ניקיתי לו את האזניים,
סרקתי אותו, בדקתי משקל,
גזרתי לו צפרניים.
היתה לו ילדות – כמו של כל חבריו.
הוא שיחק, כמו כולם, ברחוב.
הכיתי אותו כשהיה קצת שובב.
הפסקתי – כשהיה ילד טוב.
עבר זמן והבנתי לאט לאט:
הוא קצת מטומטם, זה לא טוב.
הילד גדול, בן שלושים כמעט,
לא יודע לקרוא ולכתוב.
"מה נעשה?, התייפחו הוריו
"הילד הזה הוא אידיוט.
אפילו שליח הכי פשוט
הוא לא יוכל להיות."
"חה חה, " צחקתי, "זה הקטן
יהיה פוליטיקאי גדול."
"זה נכון! את גאון! זה ג'וב מצוין!"
קרא המטומטם בקול.
"גם עסקנות היא אמנות,"
אמרתי: "תלמד תחבולות:
איך מצליחים להחמיץ הזדמנות,
נכשלים, ופולטים קללות,
איך מפתים, איך מושכים בחוטים,
ואיך מושכים קולות."
"איך בנאום לא אומרים כלום
ואיך נקשרים קשרים,
איך מסדרים מתחרים אחרים
ואיך מספרים שקרים.
וחשוב כל כך שלא תשכח
לצחצח כל יום שיניים,
לשמור ידיים נקיות. גם הצפרניים".
עכשיו אני כבר בת תשעים,
מאוחר כבר להתחרט.
ורק בגללי, הטמבל שלי
הוא הנשיא כעת.
ג'ק וג'יל
(מתוך המגרה של רואלד דאל
נכתב בעקבות שיר העם האנגלי הידוע באותו שם )
אימו של ג'ק, אשה קשה.
לג'ק אף פעם לא מרשה
לתת פרחים, ליזום פגישות
עם בנות הכפר המטופשות.
פעם, דרך חלונה
אמא ראתה את בנה
חובק, במעלה השביל,
בת הורסת, שמה הוא ג'יל.
אמא יצאה, אמא צרחה:
"חזור ג'ק! תתבייש לך!
לאן אתה הולך בשביל
לאן אתה מוביל את ג'יל?!"
ג'ק ענה: "אל הבאר,
לשאוב דלי מים. לא יותר."
"ג'ק, אתה סתם משקר!
"מה פתאום אל הבאר?!
הן יש לנו בחדרים
מים חמים, מים קרים,
קח כמה שמתחשק!
היא רעה. אותה סלק!"
ג'ק ענה לה: "חי שמים
שצימחתי כבר כנפיים,
התרחקתי כבר כל כך
מן הסינרים שלך.
לא שואל אותך בכלל!"
ג'יל חייכה: "איזה מזל!"
בּוֹגִי, בֶּני בָּר
מתוך הספר: מר שועל המהולל
בּוֹגִי, בֶּנִי, בָּר,
זה צר, זה שמן, זה קצר.
שלושתם רשעים,
כה שונים הם נראים,
ברשעות הם אותו הדבר.
ושיר אחרון
במקום מכתב תשובה לילדים
מקרוב ורחוק, מרחוק ומקרוב,
מגיעים מכתבים שלכם, וזה טוב.
אני רוצה לענות על כל מכתב.
אי אפשר. ולכן אני שולח עכשיו,
בשיר הזה, ובלי לחכות -
המון אהבה והמון נשיקות.
המכתבים ממלאים אותי גאווה,
אני מראה אותם לאשתי הטובה,
היא אומרת: "הי, בחור, מזלך
חברים רבים כל כך יש לך."
אך אבוי "הבחור", ילדים וילדות,
שערו כבר אפור וידיו רועדות.
שאלתם אם נשאר לי עוד ספר לכתוב,
תחכו ותראו. טוב?
ביקורות ותגובות:
אוצר בלום
הדס ליבוביץ
עכבר העיר 8.6.07
"מתברר שבספריו של רואלד דאל, הסופר המהולל והלא צפוי בעליל, מסתתרים לא מעט שירים. קוונטין בלייק, שאייר את רוב יצירותיו של דאל, עשה מעשה ואסף בספר מרהיב אחד את כל שיריו מתוך 'צ'רלי והשוקולדה', 'מטילדה', 'ג'יימס והאפרסק הענקי' ועוד רבים ונהדרים. וזה לא הכל. הוא ביקש מטובי המאיירים להצטרף לחגיגה ולצייר את הדמויות בהתאם לשירים. התוצאה מלאה קסם ודמיון פרוע, הומור בלי סוף והפתעות אין קץ. מסע חלומי (ופוחז) בממלכת רואלד דאל. ספר חובה על המדף.