סיפורי נדי, נדי וחבל הקפיצה
מחבר/ת: אניד בליטון. עברית: לאה נאור
הוצאה: יבנה, 1989

ילד העץ נדי (או באנגלית נוֹדִי) שיצרה הסופרת האנגלייה אניד בלייטון, מוכר היטב לילדי ישראל. מסדרת סרטונים ומשפע תרגומים לעברית. נדי הוא ילד קטן, תמים וטוב לב, שראש העץ שלו מתנדנד ומכאן שמו. נדי. גם אני, כמו ילדי כשהיו עדיין קטנים, אהבת את נדי ואת חבריו הצעצועים ותרגמתי עבור הוצאת יבנה כמה מן הסיפורים.
 
קטע מן הסיפור: חבל הקפיצה של נדי:
"נדי התחיל לקפוץ, קפיץ קפוץ, קפיץ קפץ, בדרכו ראה את מר מתנדנד
שעמד, התנדנד וצחק. הוא פגש גם את סֶלִי מַקֶלִי וגם היא צחקה.
"אני חושב שהם צוחקים לי בגלל שאני עוד לא יודע לקפוץ כל כך טוב," חשב נדי. "הרגליים מסתבכות לי בחבל. נו כבר, חבל, תתנהג יפה. כמעט הכשלת אותי שוב."
הוא המשיך לקפוץ. ואז מי הגיע מעבר לפינת הרחוב רוכב על האופניים שלו? גַּמָּדאֹזֶן, הוא הביט בקפיצות של נדי וצחק וצחק וצחק.
 
 
קטע מן הסיפור: נדי מקבל עבודה
 
"נדי קשר את פטפטן הכלב ונכנס לנוח בתוך חנות הגלידה. "אתה נראה כאילו התחממת יותר מדי, אני חושבת שמנת הגלידה שלך תימס" אמרה לו הבּוּבָּלִידָה שמכרה שם גלידה
מר קש, האכר, בא גם הוא לאכול גלידה. הוא השאיר את הפרה שלו קשורה בחוץ.
נדי גמר את הגלידה, שילם ויצא החוצה. הוא ניגש אל הגדר, ליטף פטפטן כלב שקפץ עליו וכמעט הפיל אותו...
"אף פעם לא ראיתי כלב קפיצי כל כך..." אמר נדי. "אני לא מעז אפילו להביט בך, מפני שברגע שאני מבט בך אתה קופץ עלי או מלקק אותי. אז יותר טוב שתלך מאחורי, ככה. כמו שכלבים מחונכי צריכים."
נדי חזר אל ביתו של מר מתנדנד. הכלב לא רץ לפניו,לא קפץ על נדי בכלל. הדרך בחזרה אל ביתו של מר מתנדנד הייתה נעימה מאד.
הם כבר כמעט הגיעו, פתאום נשמע קול רם מאחורי נדי:
"מוווווו!" נדי פנה לאחור, עיניו נפקחו בבהלה:
"אוי ואבוי! הכלב נהפך לפרה! אוי, מה לעשות? מר מתנדנד, בוא מהר! לקחתי את הכלב שלך לטיול פתאום הוא נהפך לפרה. תשמע, הוא עושה מוווו."
"מווו" אמרה הפרה. היא נפנפה בזנב שלה וכמעט הפילה את נדי.
מר מתנדנד כעס: "אני לא אשלם לך פרוטה בשביל זה, נדי, איך אתה מעז לקחת את הכלב שלי לטיול ולהביא לי במקומו פרה? אתה תבוא אתי מיד אל שוטי השוטר."...
ואז פתאום נשמע צליל מוכר. צליל פעמון אופניים. ומי בא רכוב על אופניו? כמובן גַּמָּדאוֹזֶן, חברו הטוב של נדי.
"אוי, גמדאוזן, גמדאוזן, עזור לי. מר מתנדנד רוצה לקחת אותי אל שוטי השוטר, מפני שלקחתי את הכלב שלו לטיול והבאתי לו פרה בחזרה.
גמדאוזן צחק. הוא התנדנד על האופנים שלו ונפל, אבל לא הפסיק לצחוק. דמעות ירדו מעיניו מרוב צחוק:
"נדי, אף פעם לא ראיתי ברנשון טפשון שכמוך. קש האיכר יושב עצוב מאד בחנות הגלידה של בּוּבָּליִדָה הוא אומר שמישהו לקח את הפרה שלו והשאיר לו כלב משוגע במקומה.
 
עוד סיפורים  בספר
ביום רוח אחד:
על דובון שגנב את התיק של תלתלה החתולה, ורוח חזקה העיפהאותו מתוךהמכונית של נדי, ישר אל גג המשטרה.
 
הבדיחה של קיקי קוף:
שבגללה צלל נדי אל תוך המים להציל את צפי הצפרדע כי חשב שהואטובע.
 
נדי נבהל: 
על נדי שהיה בטוח שידיו ורגליו הצטמקו אחרי שהוא ודובי דב נפלו לשלולית והתחלפו בנעליים ובכפפות הרטובים..