פינוקיו
מחבר/ת: וולט דיסני על פי ספרו של קרלו קולודי,
הוצאה: יבנה, 1970

 
 
לצערי זה איננו תרגום מתוך ספרו המקורי של קרלו קולודי (קרלו לורנציני) אלא מן העיבוד שעשו של אולפני וולט דיסני לספר "פינוקיו".  בכל זאת שמחתי לפגישה המחודשת עם ילד העץ התמים,  שניסה בכל כוחו לא לשקר, לא להתפתות לתענוגות אסורים ולהיות ילד אמיתי.
 
פתיחת הספר
בלילה יפה אחד, לפני שנים רבות מאד, ועוד יותר, כוכב קטן נצנץ לו בשמים. הוא שלח קרן אור חיוורת אל כפר שקט ורחוק באיטליה. כל בתי הכפר היו שקועים בשינה עמוקה.
רק בחלון אחד דלק עדיין אור. היה זה חלונו של ג'פטו, הנגר הזקן והחביב, ג'פטו נשאר ער עד שעה מאוחרת כי רצה מאד לגמור את בובת העץ עליזת העיניים שבנה בעצמו. עתה הביט בבובה הגמורה וחייך חיוך עליז:
"הי הבט פיגרו, הביטי, קליאו," אמר בקול רם ובשמחה גדולה.
"הסתכלו בפינוקיו, האם אין הוא יפה ממש כמו ילד אמיתי?
אך כל תשובה לא נשמעה. פיגרו החתול היה שקוע בשינה עמוקה כשחטמו תקוע עמוק בתוך כפותיו, וקליאו היפהפייה ישנה לה בתוך ארמון הקסמים שבצנצנת דגי הזהב שלה.
 
ועוד קטע:
מתוך האור עלתה פיה כחולה, יפהפייה, ואמרה בקול רך ונעים:
"עורה, פינוקיו, קום והבן, ג'פטו הטוב זקוק לבן."
פינוקיו עפעף בעיניו וניסה לזוז. "אני זז!" קרא בקול, "אני ילד אמיתי"
"עוד לא," אמרה לו הפיה הכחולה בקולה הנעים "אתה חי, אבל כדי להיות ילד אמיתי עליך עוד ללמוד הרבה. עליך להיות אמיץ, טוב לב ודובר אמת."
"אוי," אמר פינוקיו המאוכזב. "איך אוכל ללמוד את כל הדברים האלה?
"אנחנו נעזור לך, אמר הפיה הכחולה. היא הסתכלה מסביב וראתה את קרחתו של ג'ימיני הצרצר מציצה אליה מאחורי התנור.
"אדון ג'ימיני," אמרה הפיה, "אני ממנה אותך להיות השומר הראשי על מידותיו הטובות של פינוקיו. אתה תהיה המצפון שלו."
ג'ימיני המאושר והגאה קפץ על קופסת גפרורים והחווה קידה נאה בהחלט.