מה קרה בארץ מי
אודות האלבום |
השירים באלבום |
תגובות וביקורות |
לכל האלבומים |
מה יש למלך מתחת לכתר
חוה אלברשטיין
מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?
מזל שאתם שואלים.
מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?
הגידו לי איך מסתכלים?
אולי הוא דואג שם מתחת לכתר?
אולי כל הזמן הוא רעב?
מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?
על מה הוא בעצם חושב?
אולי הוא פוחד מתחת לכתר?
אולי הוא צוחק כל הזמן?
שמעתי אומרים שמתחת לכתר
המלך בעצם ליצן.
מה יש לו, למלך, מתחת לכתר?
קרחת? חלק? מתֻלְתל?
אולי אין לו ראש שם, מתחת לכתר?
אולי אין שם מלך בכלל?
שלום ילדים נחמדים ונכבדים
חוה אלברשטיין ואברהם מור
שלום ילדים נחמדים ונכבדים
ושלום הורים, ושלום דודים,
יפה מצדכם שבאתם לבקר,
תראו ארמון ותראו חצר
ותכירו, את מי?
את מלך מי.
שלום ילדים נחמדים ונכבדים
ושלום הורים, ושלום דודים
יפה מצדכם שבאתם לבקר,
תראו ארמון ותראו חצר,
ותכירו, את מי?
את מלך מי,
את מלכת מי,
ואת כל הכזכירים,
היועצים והעוזרים,
הממשלה והשרים,
החיָלים והשומרים,
ולפעמים גם המנגנים.
ק ר ש
חוה אלברשטיין ואברהם מור
בוא כבר, קרש.
זוז כבר, קרש.
מה אתה עושה?
מטַיֵּל לו,
מתבטל לו,
רד מהכסא!
בוא כבר. לך כבר.
זוז כבר, נו כבר,
קצת יותר מהר.
מה עשית כל הבֹּקֶר?
- א… א… אני…
- מה אתה אומר?!
נו כבר, קרש.
זוז כבר, קרש,
שוב הוא מסתובב.
כל היום הוא רץ, הקרש.
מה הוא כבר חושב.
טרילי
חוה אלברשטיין ואברהם מור
מי גר או מי גרה
בתוך הגיטרה?
טרילילי, טרילילי, טרילי.
ומי מנגן לה
תמיד כשהיא שרה?
טרילילי, טרילילי, טרילי.
יש שיר בגיטרה
הוא גר לבדו
טרילילי, טרילילי, טרילי.
באמצע הדרך
בין מי ובין דו
טרילילי, טרילילי, טרילי.
בלילה ישֵן
מתכסה במיתר
טרילילי, טרילילי, טרילי.
תמיד כשעצוב לי
הוא קם והוא שר
טרילילי, טרילילי, טרילי.
בתוך הגיטרה
יש שיר מאושר
טרילילי, טרילילי, טרילי.
- אני לא מאמין
אז תשמע איך הוא שר:
טרילילי, טרילילי, טרילי.
איך מחליטים על עניינים חשובים
חוה אלברשטיין ואברהם מור
מזמינים את השרים
היועצים והעוזרים
לדון אִתם על המצב,
ואיך בכלל, ומה עכשיו,
עם נאומים ושאלות,
שמונה ימים, שמונה לילות,
ואחרי שמונה לילות
מחליטים ברוב קולות,
שדוחים את ההכרעה
לפעם הבאה.
זה לא בשבילי
חוה אלברשטיין ואברהם מור
זה לא בשבילי,
לא, זה לא בשבילי
ואין על מה לדבר.
אני, עם כל הכשרונות הגדולים שלי
בטח אמצא משהו טוב יותר.
להיות אכר? נו, באמת!
צריך להתכופף.
סנדלר? לא! מה פתאם? סנדלר
תמיד הולך יחף.
דיָג? אוי לא! זה אכזרי.
חבל על הדגים.
אולי חיָל? הגוף שלי
גדול על המדים.
זה לא בשבילך
ולא בשבילך
ואין על מה לדבר.
אתה, עם כל הכשרונות הגדולים שלך,
בטח תמצא משהו טוב יותר.
להיות נגר? אני עוד לא
נגעתי במסמר.
ספורטאי? לא, אי אפשר. ספורטאי
צריך לרוץ מהר.
סופר? אוי לא. צריך לכתוב
בכלל בלי שום שגיאות.
מדען? אני אף פעם לא
הבנתי נוסחאות.
זה לא בשבילך…
מורה? אוי לא. יש תלמידים.
סוחר? צריך סחורה.
להיות כּוְרן? זה מסוכן.
דבורים עוקצות נורא.
רופא? אני אדם רגיש.
אני לא סובל פצעים.
אולי סַבָּל? לא. זה כבד.
גנב? זה לא נעים.
זה לא בשבילך…
שחקן? נורא! אתה צריך
לדעת לשחק.
ליצן? איום! אתה בוכה
והקהל צוחק.
אולי מממ…? לא. לא אני.
מממ… זה אי אפשר.
אולי רק ממממ… זמני?
אני אדם ישר.
זה לא בשבילך…
הבגדים
חוה אלברשטיין
הסתכלו מסביבכם,
ילדים, נכבדים
שימו לב אם יש פה ילד אחד
בלי בגדים?
עם שרוולים ועם פסים,
יש עם כיסים, יש בלי כיסים,
עם כתפיות, עם כפתורים,
יש רחבים ויש צרים
עם צווארונים, בלי צווארונים,
הם חדשים, הם ישנים,
הם צהֻבִּים, כחֻלִּים, ורֻדּים,
בגדים בגדים בגדים בגדים.
השמלה הכי יפה בוחרת
את הילדה הכי מגונדרת,
ואוסרת עליה
ללכלך את בגדיה.
מאז הילדה היא השפחה של השמלה.
- וזה מגיע לה?
בגדי המלכוּת בוחרים להם מלכים
שהולכים אחריהם לאן שהם הולכים,
ועוד חושבים שהם מלכים.
חיים מסֻבָּכִים.
הבגדים הכי מקושקשים
בוחרים בילדים הכי טפשים,
שלא מוצאים בהם את ידיהם ורגליהם.
שיסתבכו. אכפת להם?
הבגדים הפשוטים, הנעימים,
בוחרים בילדים החכמים
וזה מזה הם נהנים כל הימים.
והבגדים הכי משונים
בוחרים להם בליצנים
שיצחיקו אותם כל הזמן.
כי אפילו הבגדים צוחקים מן הליצן.
ולפעמים הם מתקמטים מרוב צחוק.
מי?
השרוולים והפסים
ולפעמים גם הכיסים.
הכתפיות, הכפתורים,
הרחבים או הצרים,
והצבעים הנחמדים,
הלבנים או הורֻדִּים.
כל הבגדים.
העולם הוא ליצן עצוב
חוה אלברשטיין
העולם הוא ליצן עצוב,
איך ניחשתי את זה, לא חשוב.
הוא תמיד מסתובב לו עם קטע ישן,
עם דמעה ענקית ועם פרח קטן.
העולם הוא ליצן עם מזל
כי תמיד מתחלף הקהל.
הבדיחות ישנות, הפזמון משֻׁמָּש,
אבל יש לו מזל, הקהל הוא חדש.
העולם הוא ליצן שמן וגדול
זה הכל.
העולם הוא ליצן עם מזל
כי תמיד מתחלף הקהל,
הבדיחות ישנות, הפזמון משֻׁמָּש,
אבל יש לו מזל, הקהל הוא חדש.
אנא, אל תלעגו לו בקול,
זהירות, עוד הפרח יבול.
אם הוא עוד מסתובב, ואם הוא עוד מצחיק,
זה כי איש לא אמר לו מתי להפסיק.
אל תקחו אותו ברצינות,
צחקו, תנו לו עוד הזדמנות,
הוא ליצן לא צעיר, כבר קשה לו מאד,
אבל לפעמים הוא מצחיק עד דמעות.
העולם הוא ליצן שמן ועגול
זה הכל.
אף אחד בעצם לא מה שהוא נראה
חוה אלברשטיין
אף אחד בעצם לא מה שהוא נראה
כל אחד הוא גם קצת משהו אחר.
המלכים, אם תסלחו לי, הם קצת ליצנים,
בכל ליצן עמוק בלב יש מלך מסתתר.
וזה מזל, מזל גדול
מה שהמלך לא יכול אז הליצן יכול.
אז אף אחד בעצם לא מה שהוא נראה.
גם אתה ואת קצת משהו אחר.
הילדים, אם תבדקו, הם קצת מבוגרים.
כמעט בכל אדם זקן יש ילד מסתתר.
וזה מזל, מזל גדול
אם הזקן אינו מבין הילד עוד יכול.
יש פרחים שהם קוצים, קוצים הם גם פרחים.
למִלים שתיקות יש, שתיקה היא גם דִּבּוּר.
בטפשות, אם תסלחו לי, יש גם קצת חכמה.
בכל סיפור ישנה אמת, בכל אמת סיפור.
וזה מזל, מזל גדול
אם לאמת כבר אין מלים, עוד הסִפּוּר יכול.
למי יש בעיה?
חוה אלברשטיין ואברהם מור
אם יש לך נזלת
או אדמת או שעלת,
אם בין החדר למטבח חורקת איזו דלת,
אם חם מדי, אם קר מדי,
אם בינוני מדי,
תבוא ישר למלך, תספר לו, זה כדאי.
המלך מימולוס הגדול
יעשה כל מה שהוא יכול.
נמאס לך לבכות, נמאס לך לשמוח.
התחלת לעשות דבר אבל לגמור אין כֹח
כואב ביד, כואב בצד,
דוקר לך בגב?
תבוא ישר למלך ותסביר את המצב.
המלך מימולוס הגדול
יעשה כל מה שהוא יכול.
אתה נראה לא טוב והעינַיִם אדֻמּוֹת
אתה רוצה לישן ונגמרו החלומות.
אתה אוהב, אתה רעב.
האכל לא טעים,
אנחנו נסדר הכל בכמה רגעים.
המלך מימולוס הגדול
יעשה כל מה שהוא יכול.
אני המלך
אברהם מור
אני המלך! אני המלך!
אני המלך האדיר
של המדינה ושל העיר
וכל מלה שלי היא חוק
תפסיק לצחוק!
יש לי ראש מלכותי,
סנטר מלכותי
ואף מלכותי בהחלט.
אני המלך. באמת.
אני המלך. אני המלך.
אני המלך הגדול.
אני יכול כמעט הכל.
אני המלך שלכם. בחייכם.
יש לי ארמון מלכותי
וכסא מלכותי
ואתם כולכם נתינַי.
אני המלך, בחיי!
איזה מזל שיש עולם בעולם
חוה אלברשטיין ואברהם מור
איזה מזל שיש עולם בעולם
אם רק יוצאים החוצה אז פוגשים את כֻּלָּם.
נפגשים, נרגשים, שואלים, מספרים,
כמה טוב לצאת החוצה ולפגוש חברים.
שלום עץ,
שלום.
מה שלומך היום?
מה?
נושרת לך הצמרת?
אני מצטערת.
שלום דרך,
מה קרה?
כן, זה נורא.
כולם עוברים עלָיך למקום אחר
ורק את נשארת?
אני מצטערת.
איזה מזל שיש עולם בעולם....
שלום צבעונים.
למה אתם עצבנים?
לא, אנחנו לא נדרוך על ניצנים.
מה, פרח בשבילנו?
אבל אנחנו לא כל כך מלכים,
אנחנו ליצנים.
תודה רבה.
אנחנו מבינים.
איזה מזל שיש עולם בעולם…
שלום צִפּוֹר.
כואב לך המקור?
זה כלום. זה רק הקור.
זה יעבור.
עופי ישר לארמון,
בין הגג והתקרה השארנו לך חור,
בהצלחה צפור.
איזה מזל שיש עולם בעולם...
אם רק יוצאים החוצה אז רואים את כֻּלָּם.
נפגשים, נרגשים, שואלים, מספרים.
כמה טוב לצאת החוצה ולפגוש חברים.
אז למה לא נצחק ביחד
חוה אלברשטיין ואברהם מור
- מה דעתך, אולי הם גם יודעים למחוא כף?
- ננסה.
אז בואו ונמחא כף ביחד.
מחאו כף לשכן מימין
וקצת גם לשכן משמאל,
אז למה לא נצחק ביחד?
צחקו אל השכן מימין
וקצת גם לשכן משמאל
ועכשו גם אלינו חה, חה, חה.
תודה, זה הכל.
- אולי הם יודעים גם לשיר?
אז למה לא נשיר ביחד?
שירו לשכן מימין
וקצת גם לשכן משמאל,
ועכשו גם אלינו, לה לה לה.
תודה על הכל.
ועכשו גם אלינו.
תודה, זה הכל.
- אולי עכשו ננסה לבלבל אותם?
אז בואו נתבלבל ביחד,
צחקו אל השכן מימין,
שירו לשכן משמאל,
מחאו כף אלינו.
- חה חה חה
- התבלבלת, ננסה עוד הפעם
מחאו כף אלינו.
תודה על הכל.
תודה רבה
חוה אלברשטיין ואברהם מור
שלום ילדים, שלום לך ילד, שלום גם לך, ילדה.
נגמר הסיפור ואנחנו חוזרים אל ספר האגדה.
אבל לא נִפַּרֵד מכם לפני שנגיד תודה.
תודה שצחקתם, תודה שנבהלתם, תודה שהייתם כאן.
אנחנו כֻּלָּנו אומרים תודה, גם טרילי השד הקטן/
כי אגדות הן קצת בודדות אם איש לא שומע אותן.
המלך קִבֵּל את הכתר שלו. המלכה בישנית נשארה,
היצור המוזר בגלימה מוזרה לא היה כל כך נורא.
יצאנו מתוך אגדה קטנה, ניתן יד ונשוב חזרה.
אתם נשארים במקומות שלכם, אבל אתם לא לבד,
הביטו סביבכם וכל השורה תנו יד ביד ביד,
הגידו תודה זה לזה בגלל שלא הייתם לבד.
אז תודה רבה, תודה רבה, שלום ותודה רבה.
