ראיתי צופיות
אודות הספר |
תגובות וביקורות |
מחבר/ת: לאה נאור
הוצאה: גרפאור-דפטל, 1993
בכל שנה היו זוג צופיות מקננות על ענף נמוך קרוב מאד לחלון המטבח שלנו.
הייתי עוקבת אחרי בניית הקן המעוצב שלהן. בצורת אגס עם זקן משתלשל ממנו,
גגון בולט המגן מן הגשם, ומרפסת קטנה כדי שיהיה קל לזוג החכם הזה להאכיל גוזלים. הקן היה מוסתר בין העלים, והיה לו פתח בצד, עגול, קטנטן ומושלם, מותאם לגוף הקטן של הצופיות. ומוגן מן העורבני שגונב ביצי ציפורים. הייתי עדה לבנייה הזהירה והמדוייקת של הקן, לרפרוף הצופיות, כאילו הם עומדים באוויר, כאשר הם יונקים את הצוף מתוך פרחי ההיביסקוס האדומים בחצר, (לא לחינם קראו להם פעם "יונק הדבש") וכל שנה הייתי עדה לתהליך הארוך של החיזור, בניית הקן הדגירה, האכלת הגוזלים, וליציאה מן הקן. פעמיים בעונה.
פתיחת הספר:
הנה צופית
לא. זה בן זוגה. צוף.
הוא שחור וכחול ומבריק וחצוף
ויודע למצוץ את הצוף ברפרוף.
וזאת הצופית,
אפורה, חרוצה,
בתוך המקור יש לה נוצה.
לאן היא עפה?
מה היא רוצה?
צופית בונה קן, קן חכם ונחמד,
תלוי על ענף מתאים במיוחד,
עם מרפסת, גגון ועם פתח בצד.
עם ריפוד של נוצות ופיסות נייר,
עם זקן לקישוט.
איזה קן נהדר!
צופית בונה
וצוף נרגש.
הוא יושב ושומר
שאויב לא יגש.
הוא עף וחוזר, ושר לה, ושר,
איזה זוג צופיות עסוק ומאושר.
עכשיו הצופית דוגרת.
אם היא עפה לרגע – מיד היא חוזרת,
דוגרת, יושבת, יושבת, דוגרת,
הנה צוף מביא לה ארוחה נהדרת,
ושר לה שירים, מסלסל בקולו.
למה לא?
עברו כמעט שבועיים,
שום דבר לא קרה בינתיים.
שום דבר לא קרה בינתיים.
פתאום
היום
בקעו בקן שני צופונים.
גוזלים קטנטנים
ערומים ועוורים. כל כך משונים.
ערומים ועוורים. כל כך משונים.
הי, גם גוזל שלישי בקע בשמחה.
איזו הצלחה!
מזל טוב לכל המשפחה.
צופית וצוף מאכילים.
קשה להשביע שלושה גוזלים.
מביאים זבובונים
מביאים זבובונים
מביאים תולעים
הגוזלים זוללים
ולא שבעים.
שניים עשר יום הם רק אוכלים.
שניים עשר יום הם רק אוכלים.
בעיני הם נראים כבר די גדולים
אבל הם עוד אוכלים, זוללים ואוכלים.
אבל הם עוד אוכלים, זוללים ואוכלים.
בוקר אחד
אביבי במיוחד
הגוזל הראשון העז ויצא,
אחיו אחריו יצא בקפיצה.
הם עומדים על ענף
רועדים ביחד
יה, איזה פחד.
שלושתם כבר בחוץ.
הם כבר גדולים.
אך צופית וצוף
עוד מאכילים.
צוף וצופית
ושלושה גוזלים
עומדים על ענף
מסתכלים.
הם עומדים בזהירות,
מסתכלים עוד ועוד.
העולם הוא גדול
יש הרבה מה ללמוד.
מסתכלים עוד ועוד.
העולם הוא גדול
יש הרבה מה ללמוד.
הם לומדים לאכול
ולומדים לעוף
ולומדים למצוץ צוף
במעוף ורפרוף.
במעוף ורפרוף.
הם לומדים לשיר ולומדים לחיות.
במהירות הם לומדים איך להיות צופיות.
תראו, צופיות צעירות באויר,
מוסיפות לעולם יופי ושיר.
רק צוף וצופית נשארים להם כאן.
עכשיו הם ינוחו? לא. אין להם זמן
לאן צופית ממהרת?
למה צוף כה נרגש?
לתקן את הקן.
להתחיל מחדש.
