אלעד והטרקטור
אודות הספר |
תגובות וביקורות |
מחבר/ת: לאה נאור
הוצאה: מסדה/ מודן, 1990 2002
אלעד והטרקטור
עוד שני סיפורים על אלעד הנחמד, שאוהב חברים אך עכשיו הוא לבד,
שרוצה לעשות ורוצה לנסות, אבל אין לו מה לעשות כל היום. עד שפתאום....
שרוצה לעשות ורוצה לנסות, אבל אין לו מה לעשות כל היום. עד שפתאום....
מיועד לילדים שרק עכשיו למדו לקרוא. .
הספר יצא בהוצאת "מסדה" בסדרת "שלום קריאה" כיום בהוצאת מסדה מודן.
פתיחת הסיפור "מצלצלים בדלת"
אלעד היה הראשון
ששמע את הצלצול בדלת.
הוא רץ,
עמד לפני הדלת
ואמר:
מישהו מצלצל.
אמא אמרה: נכון.
והמשיכה לקרוא בספר שלה.
אלעד הושיט את ידו אל הידית
וכמעט פתח.
אבל
במקום לפתוח
הוא משך את ידו מן הידית
ושאל:
לפתוח את הדלת?
פתיחת הסיפור "הטרקטור הצהוב"
אלעד ירד
ועמד לו לבד.
סתם ככה, בצד,
עמד לו לבד,
הביט אל הרחוב ואמר:
בעולם קורים המון דברים,
רק לי לא קורה שום דבר.
הוא הביט על כל מכונית שעוברת,
אם היא מאותתת
אם היא נעצרת,
איך היא מסתובבת
ואם היא חוזרת.
פתאום
טרקטור צהוב
התקרב לו ברחוב.
הרעש שלו בא הרבה לפניו.
אחר כך הגיעה כף גדולה,
אחר כך הטרקטור,
בסוף – עגלה.
הטרקטור האט,
הטרקטור עצר,
הכל השתתק
גם הרעש נגמר.
הנהג של הטרקטור ירד, ואמר:
הי, ילד,
אתה הולך או נשאר?
אלעד אמר:
נשאר.
האיש הסתכל היטב על אלעד,
אחר כך אמר: תראה, ילד נחמד,
אני משאיר את הטרקטור שלי, פה, בצד.
תשמור עליו. רק זמן קצר
שלא יקרה לו שום דבר.
והאיש הלך.
והטרקטור נשאר.
לאט לאט אלעד התקרב,
הלך מסביב, בדק היטב,
הכל אמיתי ובסדר גמור.
אלעד טיפס על כסא הנהג
כי האיש לא אמר שאסור.
