אם פתאום

אודות הספר תגובות וביקורות

מחבר/ת: לאה נאור
הוצאה: עם עובד, 1995

 אם פתאום       
הציירת אלונה פרנקל, שציירה גם את ספרי "חג לי" ואת המהדורה המחודשת של "זרעים של מסטיק" אהובה עלי במיוחד.
הספר הזה נולד כתוצאה מפגישה שהייתה בינינו והחלטנו ביחד שאנחנו צריכות עוד ספר.
אלונה בחרה כמה מהשירים שלי והפליאה לעטר אותם בציורים.
כמה מן השירים:
 
אם פתאום
אם פתאום החלון יתנפץ
והכד יתפוצץ
ויבוא עכביש
ויטייל על הכביש
ופיל יעמוד ברגל אחת
על קצה של מקל.
מה אני אעשה?
כלום.
אני אסתכל.
 
שאלות על פרת משה רבנו
מי נתן לה את שמה?
ומה היא אשמה שזהו שמה?
ואם היא יודעת שהיא אדומה
ויש לה שבע נקודות שחורות,
נהדרות?
ואם היא יודעת
כמה היא משגעת
כשהיא נחה
על כף היד שלי, ככה?
קפואה, חרישית חרישית.
ואם אכפת לה בכלל
שעכשיו קוראים לה מושית?
 
מטיילת עם אבא
אבא, כשאנחנו הולכים לטייל
אל תגיד לי על מה אני צריכה להסתכל.
לא רוצה לראות מה שמעניין אותך,
רוצה להסתכל על האיש ששוכב על המדרכה
שאין לו בית, ואין לו חברים
וכל הבגדים שלו מלאים חורים.
 
מפלצות
בחושך, כשאני הולכת לישון
באות אלי מפלצות.
אני לא אשמה. ככה הן רוצות.
כשאני קוראת: "מפלצות"
הן באות לעזרה.
באמת הן עוזרות לי נורא.
כי אבא ואמא שכבר יצאו מן החדר וכיבו את האור
שומעים "מפלצות" ונכנסים בחזרה.
 
 
ושיר אחרון על רגע אחד מיוחד
אסור לי להפסיד את הרגע
שהשמש הולכת לישון.
זה רגע מחליף צבעים.
האויר מסמיק לי פתאום,
העולם עוד לא נרדם
אבל הוא כבר כמו בחלום.