בארץ גול הכל עגול

אודות הספר תגובות וביקורות

מחבר/ת: לאה נאור
הוצאה: ספרי חמד ידיעות אחרונות, 1992

 שנים אחדות שיתפתי פעולה עם הצייר חיים רון. יצרנו ביחד למעלה מעשרה ספרים לגיל הרך. אני כתבתי והוא צייר ומאוד אהבתי את העבודה איתו. זהו סיפור המעודד התבוננות והבחנה בצורות הדברים, הלא יש המון עיגולים ודברים עגולים בעולם העגול. אין פלא שבארץ גול הכל עגול.


בארץ גול
הכל עגול
שם שמש עגולה
שולחת עיגולים של אור
לחברים שלה..
כל מי שגר בארץ גול,
חיות וילדים,
הם עגולים,
עגלגלים,
או סתם מנוקדים.
גר לו שם גולגול קטן
עם בעיה גדולה.
מי
אני? מה אני?
חיה? צורה? גולה?
או לה לה
אלך לשאול את הנמלה.

הנמלה
הסתכלה והסתכלה,
התלקלקה ושאלה:
אולי אתה פירור סוכר?
לא סוכר, גולגול אמר..
אולי אתה עיגול גלידה?
לא לא, זה קר, גולגול אמר.
אם לא סוכר ולא גלידה
אתה סתם נקודה.


פתאום עברה ילדה.
גולגול שאל:
הי, חמודה,
אולי אבדה לך נקודה?
לי? לא. בכלל.
תגיד, אתה גלגל?
- עוד לא אמרו לי?
אולי אתה בכלל תלתל
שגזרו לי?
לא. אני יודעת,
תהיה טבעת.
אני משתגעת, ממש משתגעת לטבעת.

באה תולעת.
אמרה התולעת: אני יודעת,
אתה חור.
אני חור? איזה חור?
חור שאפשר לעבור
ואפשר לחזור
ולחפור וולסגור ולגמור.
גולגול נעלב
והלך ולא שב.

פרפר נהדר
עבר ואמר:
אולי, לפעמים כשאני  עף
נופלות לי נקודות מהכנף.,
אז אולי אתה הנקודה
אשר אבדה?
גולגול לא ידע.
הוא קצת התבלבל,
התגלגל,
ועבר לו.
מותר לו.

"חצוף! פרחח!
שלא תיקח
את הנקודות שעל גבינו!"
רגזו פרות משה רבנו.
"הנקודות מהודקות, מחוזקות ומודבקות.
תעוף מכאן או תקבל מכות!"
גולגול נבהל נורא.
הוא מיהר למקום אחר. הייתה לו ברירה?

זזז... דבורה.
זזז... עברה, חזרה ואמרה:
אתה טיפת דבש מתוק?
אני באה לבדוק!

לא לא לא!
לא עוקץ לא דבש ולא צוף!

זזז... חצוף.

גולגול התחבא מתחת לפטרייה
כאילו לא היה.
הוא פחד נורא
מהדבורה.

כמה זמן אפשר להתחבא? הוא יצא.
הי, ביצה, אמרה לו תרנגולת חרוצה.

אני לא ביצה.
מה את רוצה?

התרנגולת התקרבה,
חשבה וחשבה:
ואולי כך נראית ביצה
אחרי שהאפרוח כבר יצא?
גנב, תחזיר מייד את האפרוח.
גולגול היה מוכרח לברוח.

ניגש אליו נחש.
ממש.
הנחש לחש:
ססס... אולי אתה צפרדע?
לא יודע.
ססס... אולי אתה מטבע?
לא יודע.
ססס... אני נחש מטבעות.
נכון. אני יכול לראות. אתה  נחש ארסי?
ססס... רק חצי ארסי. מצטער.
בכל זאת כדאי שאני אזהר....
וגולגול ברח מהר.

הוא ברח והגיע לחוף,
ושמח: איזה שקט! סוף סוף!

בא דג עגול,
לא גדול
ואמר: שלום בועה שקופה
כמה שאת יפה.

גולגול אמר: אני לא בועה.
הדג אמר: אה.
גולגול אמר: ואני גם לא שקוף.
הדג נאנח: אוף!

גולגול התגלגל בים הכחול
וגם התגלגל על החול,
היה לו קל. כי הוא עגול..

מצאנו קונכיה
זה צדף שכמוהו לא היה
אמרו שני צדפים
יפים ונסחפים.

קצת נשבר לו,
הוא לא ענה. הוא סתם עבר לו.
מותר לו.
לעצמו כך אמר לו:

קונכיה? מה פתאום קונכיה?
אתה מדבר אלי? אמרה חמניה.
סליחה. אין לי פנאי. יש לי בעיה:
השמש זזה כל שנייה.
כל הזמן אני מסתכלת
וכל הזמן אני מתפעלת.
והיא, בחיי,
מסתכלת עלי.
השמש  בודאי
חושבת כל שנייה:
אי אי, איזו חמניה יפהפייה!

גולגול שאל:
כל הזמן את מדברת אלי?
החמניה התעצבנה:
לך מכאן. אין לי פנאי.

 בוא אלי
יהיה לך כדאי!
הזמין אותו חומט נקוד שעבר ושב.
בוא, טפס לי על הגב.
תהיה בין עיגולי הגב שלי
תהיה גולגולגב שלי.

גולגול אמר בדיוק מה שחשב:
לא רוצה חומט, ולא רוצה גב,
לא אף פעם, גם לא עכשיו.
החומט נעלב
וגולגול התחמק לו
ככה התחשק לו.

מולו עמד טווס נהדר:
הצבעים, הנוצות, וגם כל השאר.
יוהוהוה! איזה זנב מפואר.
גולגול נעצר.
מרוב התרגשות לא אמר שום דבר.
הטווס אמר:
אתה לא מעניין אותי בכלל.
לא אכפת לי אם אתה עיגול, מעגל או גלגל.
גולגול אמר: חבל.
הטווס אמר: יש לי זנב בצורת מניפה.
ראית פעם מניפה כל כך יפה?
כל נוצה - פצצה.
הזנב שלי ואני יוצאים מן הכלל.

גולגול אמר: אבל...

הטווס אמר: אני לא שומע אותך בכלל.
רק את עצמי אני רואה בדרך כלל וגם בכלל.

גולגול אמר: חבל לי עליך, כמה חבל.

דובי דוב
שמן עגול וטוב
אמר: הי גולגול!
תראה כמה העולם גדול
והוא מקבל הכל
גם טווס וגם גולגול.
לכולם יש מקום בעולם.
העולם מקבל את כולם.

גולגול שמח:
ככה אתה חושב?
דובי דב נאנח:
אולי אתה עיגול של דבש? אני רעב.  

גולגול התעייף וישב,
וחשב על המצב:
אני לא יודע הכל,
ואין את מי לשאול,
וטוב לי לחשוב שאני סתם גולגול
קטן ועגול
בארץ גול,
בעולם הגדול.
הי, גם כל העולם הגדול
בדיוק כמוני
עגול.