הצפייה בטבע, בצפרים ובחיות הן תחביב ישן שלי. את המחקר על הזיקיות ערכתי בעיקר, בחצר ביתי, כשעוד היו שם זיקיות.  הצייר חיים רון, איתו שיתפתי  פעולה במשך שנים ארוכות צייר את הזיקיות במצבם שונים ובשלל צבעים. ויצא לנו ספר מרהיב. הוספתי בספר הסבר על צבעי הזיקיות, המשמשות לא רק כהסוואה, אלא גם כמעט כצופן, מעין שפה סודית שלהן.

 

פתיחת ספר:

 

זוג זיקיות, זיקית וזיק
(להיות זיק זה קצת מצחיק)

הם אוהבים. זה לא מזיק.

 

הזיקית אומרת: מתקרב הסתיו.
אם רוצים לאהוב - הזמן הוא עכשיו.

הזיק אומר: זיקיתי הטובה,
צבע עורי משדר אהבה.
הסתיו הוא זמן טוב
בשביל לאהוב.

והזיקית עונה: שמלתי כבר שונה.
כשהסתיו מתקרב

אני מתחילה להתאהב.

גם על עורי הופיעו כתמים
דומים לשלך, אדמדמים.
 

הרוחות כבר קרירות,
התחלפה העונה.
הזיקית הקטנה
משמינה, משמינה.

לזיקית יש כתמים צהובים ונאים
מה זה אומר בשפת הצבעים?
שעכשיו בדיוק
הזמן המתאים
לחפור באדמה
גומה.
גומה?

בשביל מה?
בשביל מה גומה?

בשבל להתחיל להטיל.
ביצים קטנות

ועדינות
ביצי גמישות וארוכות,
קליפות דקות, קליפות רכות,
באדמה רכה, לחה,
שלושים ביצים.
בהצלחה.

 

הזיק הלך מכאן מזמן,
גם הזיקית איננה כאן.
איפה היא? היא נעלמה.
נשארה רק הגומה.
ובגומה שלושים ביצים
בין עשבים ובין קוצים.

 

 

 

גם הזיקיות והזיקים הקטנטנים
נולדו וכבר הם ציידים מסוכנים.

 

רוצים לגדול
רוצים לחיות.
רוצים להיות לזיקיות
צבעוניות
יפהפיות.