מחבואים וסיפורים אחרים
אודות הספר |
תגובות וביקורות |
מחבר/ת: לאה נאור
הוצאה: מסדה/ מודן, 1986 2002
את הספר הזה כתבתי על המשפחה הקטנה שלי, ועל הבית המשותף שבו גרנו כאשר ילדי היו עדיין קטנים. ובעיקר על מה שקורה בחדר המדרגות ובחצר האחורית. השמות אינם אמיתיים, חוץ משמו של אבי, נוח, בסיפור "סבא נוח-בוקר-טוב". כמעט בכל יום קורים לנו דברים מוזרים ומרתקים. צריך רק לשים לב, להתבונן בחיוך ולספר עליהם.
כך נפתח הסיפור "סבא נוח בוקר טוב"
גילי גרה בקומה השנייה, והדלת של הבית שלה נפתחת ישר לחדר המדרגות. בכל פעם שגילי פותחת את הדלת היא יכולה לשמוע מה קורה בכל הדירות שבבנין.
בקומה הראשונה גר סבא-נוח-בוקר-טוב והחתול שלו, מֶתוּשׁ.
לסבא נוח קוראים סבא-נוח-בוקר-טוב, כי תמיד הוא אומר בוקר טוב, ולא חשוב באיזו שעה פוגשים אותו. לחתול שלו קוראים מתוש מפני שהוא זקן מאד מאד. פעם קראו לו מתושלח, אבל עכשיו כבר אין לחתול סבלנות לחכות בשקט עד שיגמרו להגיד את כל השם שלו, אז קוראים לו בקיצור מתוש וכולם מרוצים.
וכך נפתח הסיפור "מחבואים"
גילי ואלעד ירדו לחצר. אף אחד לא היה שם חוץ מדרור אחד שניקר על הדשא, אבל הוא לא כל כך נחשב.
"משעמם לי" אמרה גילי.
"לי לא משעמם, כי יש לי תכנית בראש" אמר אלעד.
גילי הביטה בראש של אלעד, אבל לא ראתה שום דבר..
"אני לא רואה שום תכנית" אמרה.
"תכנית זה כשאת חושבת בראש שלך על משהו נהדר שאת הולכת לעשות עכשיו".
"יה" התלהבה גילי, "מה התכנית שבתוך הראש שלך עכשיו?"
"מַחְבּואַ"
"נדמה לי שאומרים מַחֲבוֹא. לא?" אמרה גילי בהיסוס, כי כבר לא הייתה בטוחה שהיא באמת יודעת מה שהיא יודעת.
"התכנית שלי היא לא מַחֲבוֹא סתם. היא מַחְבּוּאַ אמיתי".
עוד סיפורים בספר:
"בחדר המדרגות " שהוא במקום הקדמה, ואם פותחים את הדלת לחדר המדרגות אפשר לשמוע (או להריח) את כל מה שקורה או מתבשל בבנין.
"סבא נוח בוקר טוב, על סבא נוח שיושב ושומר על הזמן שלא יברח, אבל הזמן בורח לו כל הזמן.
"סבא נוח בוקר טוב, על סבא נוח שיושב ושומר על הזמן שלא יברח, אבל הזמן בורח לו כל הזמן.
"מחבואים" על גילי ואלעד שרצו לבנות להם מחבוא לאוצרות ובינתיים מצאו חפץ חשוד במרתף
"בוא" על הכלב בוא שלא בא והיה צריך להציל אותו.
"בוא" על הכלב בוא שלא בא והיה צריך להציל אותו.
"חמי" על החמור חמוריקו שקוראים לו בקיצור חמי, ועד שימצאו לו מקום זמני הוא גר בחצר האחורית. והדוד יוסף בא כל בוקר לבדוק אם הילדים מטפלים בו יפה, ושר להם שיר שחבר בעצמו:"בוקר טוב, בוקר אור, ילדים וחמור"..
