ממלכת התווים

אודות המחזה המחזה בשלמותו תגובות וביקורות לכל המחזות

מחזה - קונצרט
 
מחזה ושירים: לאה נאור   
 
(לפי רעיון של עדית שכטמן)
 
משתתפים:
תזמורת הבמה הישראלית חולון
מנצחת , מספרת וזמרת: עדית שכטמן
המלכה פיאנו, המלך פורטה
הנסיכים סטקטו ולגטו
והמשרתת פרמטה והמפקדת קצבוניה.                    
 
 
התזמורת מתיישבת, מכוונת את הכלים.
בצד הבמה ספר גדול: ממלכת התווים
המנצחת עולה לבמה, לוחצת את יד הכנר הראשון, מרימה ידיים, אך לא שומעת צלילים.
אין תגובה מצד הנגנים. במבוכה מסתובבת לקהל, משתחווה ומנסה שוב – כלום.
 
מנצחת:  מה קרה?
נגנים:   חסרה לנו יצירת הפתיחה.
מנצחת:  איזו בדיחה.
            דווקא יצירת הפתיחה ברחה?
            חסרים התווים?
            לאן ברחו השובבים?
            (לקהל) מישהו ראה כאן תווים מסתובבים?
            אולי יש פה גנבים שגונבים תווים?
תזמורת: (מניעים בראשיהם "לא")             
 
המנצחת מחפשת את התווים, פתאום נתקלת בספר. קוראת את הכתוב על הכריכה)
   
מנצחת: (קוראת)   "ממלכת התווים"
            (לקהל)     לשם ברחו השובבים.
                          מה נעשה, צריך ללכת אל ממלכת התווים.
 
(פותחת את הספר, תמונה גדולה של ארמון. על רקע ממלכה קסומה)
 
מנצחת: ממלכה קסומה. גנים יפים וארמונות.
           כאן פורחים להם תווים, כאן גרות המנגינות.
           וכאן גם נמצאת יצירת הפתיחה.
           אני בטוחה.
           בינתיים אין ברירה.
           יש לנו עוד יצירה.
 
מוסיקה: גריג, קטע מתוך סוויטת הולברג
 
(המלכה פיאנו יוצאת מתוך הארמון. מתעוררת משינה בחיפזון, מניחה כתר על הראש,
מיישרת את בגדי המלכות)
 
המלכה: (בלחש) מי זה? מה זה, מי זה, מה?
            איזה רעש,  מהומה?
            שוב מפריעים לי לישון במנוחה!
            אני מוחה!
מנצחת: (משתחווה למלכה)
המלכה: (לקהל, מתעלמת מהמנצחת) אני המלכה פיאנו, אני שקטה ועדינה,  אני אוהבת שקט.
 
מנצחת:  (לקהל)  המלכה פיאנו?
            פיאנו במוסיקה זה להנמיך את הקול, לנגן בשקט.
            (למלכה) המלכה פיאנו, את צודקת.
המלכה: זה ארמון המנגינות שלי, בכל פינה יש מנגינה.
מנצחת: אני מבינה.
 
 
נגינה: המוטיב של המלכה פיאנו
 
המלכה: כך אני אוהבת. מנגינה שקטה, מרגיעה ומשובחת.
           (רק עכשיו מבחינה במנצחת) מי את? את אורחת?
מנצחת: הוד מלכותה המלכה פיאנו,  אני מנצחת.
המלכה: את מי את ניצחת? ובאיזו מלחמה?
מנצחת: מה? לא, לא במלחמה.
           אני מנצחת על תזמורת, וחסרים לנו תווים.
           המלכה פיאנו, אולי ראית פה תווים מסתובבים? ...
מלכה:  תווים? אני אתן לכם תווים.
           לא חסרות לי מנגינות.
           אני אוהבת מנגינות שקטות ועדינות.
           מנגינות מרגיעות.
           מנגינות על קצות האצבעות.   
 
מנצחת: למשל שיר ערש?
מלכה:  חרישי כמו עלים ברוח,
           שרק לא יפריע לי לנוח.
 
   (המלכה הופכת דף בספר. רואים את חדר השינה של המלכה)
 
מנצחת:  שיר ערש של ברהמס, זאת מנגינה שקטה ומקסימה.
מלכה:     בסדר, אני מסכימה. 
            
 
 
 
נגינה ושירה ברהמס: שיר ערש         
    
 
מנצחת:  (שרה)      
     לילה טוב, לילה טוב, - ננגן לך שיר ערש
     מנגינות מלטפות את שנתך השלווה.
     הצלילים השקטים הם רוצים רק אלייך,
     כי צלילים עדינים הם שירי אהבה.
 
המלכה: 
    לילה טוב, לילה טוב, תנגנו לי שיר ערש,
    מנגינה חרישית, נעימה ועדינה.
    הימים מעייפים ומרגיע הערב,
    לילה טוב ושקט, כי אני ישנה.
 
מנצחת:
    כוכבים במרום, הם דולקים לך בשקט,
    את תשני, מלכתי, ושנתך תֶעֱרָב.
    ננגן מנגינות שמלטפות את השקט,
    תחלמי חלומות עדינים של זהב.
     
 
המלכה: (מתעוררת לקול מחיאות הכפיים של הקהל)
           לא למחוא כפיים כל כך חזק! אני ישנה.
           תמחאו ככה,  בתנועה עדינה.
           עכשיו שקט!
           אני מ פ ה ק ת!
                          
מנצחת: (לקהל)      
           הגידו, מה אתם חושבים?
           אולי המלכה פיאנו לקחה את התווים,
           שלא יפריעו לה לישון במנוחה?
           (למלכה בקול רם) הוד מלכותה המלכה פיאנו...
           אה... סליחה.
                
מלכה:    מי? מה? שוב את? מה את צריכה?
מנצחת: אולי לקחת את התווים, ככה, לא בכוונה?
מלכה:    אמרתי: אני ישנה.
מנצחת: אולי לקחת אותם קודם, לפני השינה?
מלכה:    את לא מבינה.
            גם קודם ישנתי.
            כל הזמן אני ישנתי...
מנצחת: הבנתי.
מלכה:    נמנמתי, חלמתי 
            לא יכולתי לקחת שום דבר!
 
               (מסמנת למנצחת ללכת)
             זמנך עבר!
 
מנצחת: המלכה פיאנו, סליחה אם הפרענו.
מלכה: אני סולחת למנצחת. ומזמינה את כל התזמורת לארמון המנגינות.
          נערוך נשף מנגינות שקטות ועדינות.
         
 (מפהקת, ונעלמת מאחורי הספר. ברור שהלכה לישון)
 
(המנצחת הופכת דף. נראה ציור גדול של ארמון המלכות ובתוכו חדר המלכות, כסא מלכות,
כתר מונח על כרית אדומה, שרביט זהב)
 
קול:     קבלו את פניו של הוד מלכותו המלך פורטה הגדול!
           נגנו מוסיקה סוערת ושירו בקול!
 
מנצחת: (לקהל) המלך פורטה הגדול?
           פורטה  במוסיקה זה לנגן בקול!
           הוא אוהב מוסיקה רבת עוצמה, המלך פורטה הגדול!
 
נגינה:   המוטיב של המלך פורטה: התזמורת מתחילה והטרומבון מצטרף.                     
        
 (המנצחת מחליקה על השיער, בודקת אם הבגדים שלה מסודרים,
 פונה לנגן הטרומבון המשחק את המלך פורטה,  משתחווה)
 
מנצחת: הוד מלכותו המלך פורטה הגדול!
.           אוהב מוסיקה סוערת ורועשת?
            אנחנו יכולים לנגן מוסיקה רועשת בכלי קשת.
 
נגינה: ורדי, פתיחה לשיר היין
                       
   (המשרתת פרמטה נכנסת וניגשת אל המנצחת)
 
מנצחת: מי את?          
פרמטה: אני המשרתת של המלכה פיאנו. קוראים לי פרמטה.
מנצחת: (לקהל)  פרמטה?
           במוסיקה, פרמטה זאת תחנה במנגינה
           או הפסקה קטנה
           כשהמוסיקה נחה.
           הנה ככה.
 
נגינה:   (דוגמה מוסיקלית לפרמטה)
        
פרמטה:  כן, בדיוק זו הפרמטה
             מתוך האופרה לה טרוויאטה.
             אבל המלכה פיאנו  ביקשה: "שָה!
             נגנו בשקט ורק אז אני מסתלקת.
מנצחת:  אבל המלך פורטה מבקש מוסיקה סוערת,
             הולכת ומתגברת...
פרמטה: אולי רק הפסקה,  פרמטה קטנה.
המלך פורטה: (צועק) הגבירו את המנגינה!               
              
     (המוסיקה מתגברת, פרמטה יוצאת בראש מורכן)
 
נגינה ושירה: ורדי, שיר היין מתוך האופרה לה טרוויאטה
 
(המוסיקה החזקה נמשכת. במשך הנגינה המלך מאותת להגביר את הקצב ואת הווליום
    ונראה מרוצה מאוד מהמוסיקה שהוא אוהב)
 
                    שיר היין
           ורדי. מתוך האופרה לה טרוויאטה   
 
 
נשתה, כוס יין אדום ומשובח,
לחיי הצלילים וגם המלים.
נשתה, נשיר ננגן ונשמח,
נהיה שיכורים מצלילים.
 
כי אם הדם בך רותח,
ואם הלב שלך שמח,
ואם הלילה עוד צעיר –
נשמח ונשיר ונשיר.
 
נשתה גביע של יין אדום
נשתה ונשיר כל היום.
 
     
מנצחת: (לקהל) מה אתם חושבים,
            אולי המלך פורטה לקח לנו את התווים?
            אולי הוא חשב שהתווים שלנו הם יותר מדי שקטים, יותר מדי טובים,
            ורצה להגביר את הקול?
            צריך לשאול
            את המלך פורטה הגדול.
 
 
 (מתכוננת, מסתדרת, ניגשת אל נגן הטרומבון המשחק את המלך פורטה: משתחווה)
 
 
מנצחת: (בקול רם) הוד מלכותו המלך פורטה הגדול
           הרשה לי לשאול...
 
(במקום תשובה נשמעת נגינת טרומבון)
 
מנצחת: המלך פורטה הגדול לא רוצה לענות במילים?
 
(נגינת הטרומבון)
 
מנצחת: הוד מלכותך יענה רק בצלילים?
 
(נגינת טרומבון)      
 
מנצחת: אולי הוד מלכותך המלך פורטה הגדול לקח לנו תווים?
 
(נגינת טרומבון)
 
מנצחת: כן, אני מבינה,  הוד מלכותו הוא מלך ממלכת התווים ולא מלך הגנבים!
           
(הטרומבון עונה בנגינה זועפת, ויוצא מהבמה )
 
מנצחת:  המלכה פיאנו והמלך פורטה הם לא הגנבים.
            אבל עדיין חסרים לנו תווים.
            הם ודאי נמצאים פה, באחד הארמונות
            או באחת המנגינות!
         
(מנצחת הופכת דף בספר. ציור של הנסיך סטקטו  מקפיץ כדור. משחק עם צפרדעים)
 
(נשמע המוטיב של הנסיך סטקטו)
 
(מופיע הנסיך סטקטו. שובב, לבוש לבוש צעקני, בא עם כדור או מופיע בקפיצות או בריקוד)
 
הנסיך סטקטו: אני הנסיך סטקטו.
מנצחת:           קוראים לך סטקטו?  
                    )לקהל) סטקטו במוסיקה זה לנגן מנגינה קופצנית ושובבה,
הנסיך סטקטו:  נכון. אני הנסיך סטקטו  .
                     נסיך שובב וקופצני.
                     זה אני.
                     ומי את?
מנצחת:           אני מנצחת על תזמורת שחסרים לה תווים.
הנסיך סטקטו: קפצו וברחו השובבים (קופץ ומדגים איך ברחו התווים)
מנצחת:           הנסיך סטקטו אתה נסיך שובב וקופצני?
 
הנסיך סטקטו: זה אני! זה אני! זה אני!
                    סטקטו הקופצני.
                    במקום ללכת אני קופץ,
                    במקום לרוץ אני מתרוצץ.
                    אני מדבר קצר, קטוע,
                    אוהב פופקורן! נחשו מדוע?
                    יש לי חיות
                    אני מגדל צפרדעים קופצניות.
  
נגינה: גריג, מתוך סוויטת פר-גינט                   
 
(הנסיך רוקד רקוד קופצני)
 
מנצחת:         הנסיך סטקטו, מלך השובבים
                   אולי לקחת לנו את התווים? 
 
הנסיך סטקטו:  אני נעלב!
                    אולי אני שובב
                    אבל אני לא גנב.
                   
מנצחת:         סליחה, אני מתנצלת.
סטקטו:         מתי נעלמו התווים?
מנצחת:         בלילה. אתמול.
סטקטו:        אתמול? אפילו אם הייתי רוצה לגנוב אותם לא הייתי יכול.
                   אתמול בלילה הייתי עם אבא פורטה במסיבה נהדרת.
                   אבא פורטה רצה מוסיקה רעשנית וסוערת,
                   ואני, הנסיך סטקטו רציתי מוסיקה קופצנית. ושובבה.
                   מוסיקה קופצנית היא לדעתי הכי טובה.
             
(סטקטו יוצא בקפיצות לנגינת המוטיב שלו)
 
         
מנצחת:        גם הנסיך סטקטו לא שייך לעולם הגנבים
                  אז מי יכול לקחת לנו את התווים?
                  איפה הם מתחבאים, השובבים?
 
(המנצחת ניגשת להפוך עוד דף בספר. נראה ציור של הנסיך לגטו מלטף חתול שמקמר את גבו)
 
          נגינה: נשמע המוטיב של הנסיך לגטו
 
מנצחת:      זאת מוסיקה רכה
                 צליל מחובר לצליל, תו מחובר לתו,
                 אולי המוסיקה רומזת לי מי הגנב?
 
     (נכנס הנסיך לגטו בריקוד איטי בקשתות)
 
לגטו:        (משתחווה לקהל) נעים מאד, אני הנסיך לגטו.
מנצחת:      (לקהל) הנסיך לגטו?
                "לגטו" במוסיקה זאת נגינה חלקה, זורמת, צליל בצליל משתלב
לגטו:        כמו שאני אוהב.
מנצחת:      הנסיך לגטו, ברוך הבא.
                אתה לא רקדת אתמול במסיבה?          
לגטו:         אני לא אוהב מסיבות רעשניות. בשבילי הן לא טובות.
                אני אוהב ללטף חיות אהובות
               בתנועות ארוכות, מתחברות, משתלבות,
               אני אוהב לפנק חתולים.
               אוהב צעיפים מתפתלים.
               אוהב את גלי הים, עגולים,מתגלגלים, משתלבים זה בזה,
               אני נסיך משתלב כזה.
מנצחת:     (לקהל) אולי הנסיך לגטו, הנסיך השקט והענו,
               אולי דווקא הוא הגנב?
 
            (לנסיך לגטו)
 
               הוד נסיכותך הנסיך לגטו, הנסיך המשתלב,
               אמור לי, יד על הלב,
              אולי לקחת לנו תווים? כי נעלמו לנו תווים.
 
לגטו:        (צוחק) זה מה שאתם חושבים?
               שאני אגנוב תווים?      
מנצחת:   לא היית במסיבה, מה אתה רוצה שאני אחשוב?
לגטו:       טוב, לא הרגשתי טוב.
              אמי, המלכה פיאנו שרה לי שיר שקט, משולב ומחובר
             כמו מי נהר.
 
נגינה ושירה: השיר "כמו מי נהר" לנגינת  סרנדה של שוברט
 
           
         כמו מי נהר
         זורמים מן ההר,
         השיר שלי כך זורם.
         כמו גל עובר,
         רודף גל אחר,
         השיר שלי כך זורם.
 
         כמו הרוח, כמו הרוח,
         שיר כמו רוחות קלות,
         זורם בהמון קולות.
 
         שיר צלול ומתנגן לו
         כמו צלילי חליל.
 
         כמו הרוח, כמו הרוח,
         שיר כמו משב קליל,
         זורם לו מצליל אל צליל.
         
          
(הנסיך לגטו יוצא בריקוד)
 
מנצחת: (לקהל) הנסיכים והמלכים לא לקחו את התווים
           אבל אנחנו נתפוס את הגנבים.
           אנחנו לא מתייאשים
           בממלכת התווים יש עוד אנשים. 
 
(המנצחת הופכת דף בספר. ציור של צבא תווים)
 
נגינה: נשמע המוטיב של המפקדת קצבוניה
 
(המלך נכנס)
 
(המפקדת קמה  ממקומה, צועדת  בקצב ומצדיעה למלך)
 
מפקדת: לכבוד המלך נתחיל במצעד!
 
            שמאל ימין, שמאל ימין שמאל קדימה צעד.
            (לקהל) אני המפקדת קצבוניה, מפקדת המצעד.
            הקצב חשוב מאד בנגינה.
            אני מקפידה שינגנו במהירות הנכונה.
            אני צועדת תמיד בראש
            ומחליטה באיזה קצב ינגנו, קצב אחת, שתיים, שלוש
  
מנצחת: (מצדיעה) המפקדת קצבוניה, אולי ראית כאן תווים אחדים?
 
מפקדת: לא ראיתי! עכשיו אנחנו צועדים.
           (לקהל) כמה רגליים יש לאנשים?
 
 קהל: שתי רגליים.
 
 מפקדת: נכון, שתי רגליים,
            אז עכשיו נצעד בקצב של שתיים
 
 מנצחת: (לקהל) אני רוצה להזמין ילדים שמצביעים. מי רוצה לצעוד?
            תודה, עוד ילד? טוב מאוד.
 
מפקדת: המנצחת מוכנה?
מנצחת: מוכנה.
מפקדת: עכשיו נגנו את המנגינה.              
 
 (המפקדת מפעילה את הילדים, שיצעדו)
 
נגינה:   שטראוס,  מארש רדצקי
 
מנצחת: אבל המפקדת קצבוניה, לתווים אין שתי רגליים.  
 
     (המפקדת מוציאה מכיס גדול בבגד תווים גדולים
      והמנצחת בודקת אותם)
 
מנצחת: לתווים יש להם רק רגל אחת, איך הם יכולים לצעוד?       
מפקדת: פשוט מאוד.
            יש לנו כל מיני מקצבים
            שטובים גם לתווים.
מנצחת:  כן למשל מקצב של שלוש    
מפקדת:  אחת שתיים שלוש
            מי ירקוד בראש.
 
 נגינה: סן-סאנס הפיל מתוך קרנבל החיות
 
 (המנצחת מפעילה את הילדים, ניצוח במשקל משולש)
 
מנצחת: בינתיים הזמן עבר והערב  ירד ועוד לא מצאנו את התווים,
           אנחנו מאד עצובים.   
 
 ( המנצחת הופכת דף בספר. ציור: הממלכה בלילה)
 
המשרתת פרמטה: (נכנסת)
          עכשיו בדיוק הוד מלכותה, המלכה פיאנו, מתעוררת.
          היא נחה לה, היא כל כך מאושרת
         המלכה נרגשת,
          המלכה מבקשת
          לערוך בארמון המנגינות נשף מפואר
          זה יהיה נשף נהדר.
          ואתם תנגנו מנגינה שמתאימה לכולם:
 
מנצחת:למלכה פיאנו - ננגן מנגינה שקטה ונעימה,
           למלך פורטה –   מנגינה חזקה רבת עוצמה,
           לנסיך סטקטו –   מנגינה קופצנית ונלהבת,
           לנסיך לגטו -  מנגינה רכה, מחוברת ומשולבת.
           ולמפקדת קצבוניה -  מנגינה בקצב נכון, ושתהיה מדויקת.
          
             
נגינה: מוצארט מוסיקת לילה זעירה, פרק רביעי
 
 (במהלך הנגינה מופיעות כל הדמויות)
 
פרמטה: (נעלבת) ולא תנגנו שום דבר בשבילי?
            מגיע גם לי!
         
מנצחת: המשרתת פרמטה, את לא יודעת?
           היתה לנו בשבילך מנגינה עם הרבה פרמטות, מנגינה משגעת.
           זאת היתה מנגינת הפתיחה.
           כן, בדיוק, זו שנעלמה לנו. זו שברחה.
 
פרמטה: באמת? אני מצטערת נורא.
           אני לקחתי את התווים. אני אחזיר אותם בחזרה.
מנצחת: המשרתת פרמטה? את הגנבת?
פרמטה: זה רק בשביל המלכה פיאנו שאני כל כך אוהבת.
           דאגתי למלכה השקטה העדינה
           היא לא יכלה לישון בגלל הנגינה.
           אבל עכשיו היא כבר סיימה לנוח, זה בטוח.
            
 (מוציאה תווים. מחביאה אותם מאחורי הגב)
 
מנצחת: למה את מחביאת את התווים מאחורי הגב?
           תני לנו אותם עכשיו.
           אנחנו ננגן גם בשבילך מנגינה.
           איזו מנגינה את מזמינה?
 
פרמטה: רגע, רגע, חכי דקה
           לפני שננגן  נראה אם הילדים יודעים איך קוראים למלכה?
 
הקהל: פיאנו פיאנו.
 
(המנצחת וגם פרמטה לא מרוצות)
 
פרמטה: "פיאנו" צריך להגיד בשקט.
             איך קוראים למלך?
             ואת זה תצעקו בקול!
קהל:      המלך פורטה הגדול!
פרמטה:  לנסיך הקופצני שאוהב מוסיקה מקוטעת?
קהל:       סטקטו.
פרמטה: לנסיך שאוהב מנגינות זורמות ומשתלבות?
קהל:      לגטו.
מנצחת:   ולמשרתת שאוהבת מנגינות עם תחנות?
קהל:       פרמטה.
 
 
נגינה: ברהמס, רקוד הונגרי מספר 5
 
 (פרמטה מסמנת לקהל איפה הפרמטות)
    
(המנצחת סוגרת את הספר)
 
פרמטה:   תודה שביקרתם בממלכת התווים
 
מנצחת: ועזרתם למצוא את התווים השובבים.
        
נגינה: בטהובן, נושא מתוך הסימפוניה התשיעית, (המוטיב)
 
(השחקנים והסולנים מחווים קידה בזמן המוסיקה,
בסוף היצירה התזמורת והמנצחת משתחווים)