זרעים של מסטיק (המחזה המקורי)

אודות המחזה המחזה בשלמותו תגובות וביקורות לכל המחזות

 
איך נולד המחזמר?
 
זרעים של מסטיק היה המחזמר הראשון שכתבתי, וכמו כל הדברים הטובים זה קרה לי במקרה ולא בכוונה.
הייתי אז אמא צעירה לבתי הבכורה, נטע, ולאחיה התינוק, אמיר. מטבע הדברים ישבתי בבית. ובשעות הפנאי המעטות כתבתי שירים, בעיקר למגרה. יום אחד בא לבקרנו חבר טוב שלנו, נחצ'ה, (נחום היימן) שהיה אז חבר קיבוץ בית אלפא ומוסיקאי נלהב. והוא ביקש ממני שאכתוב מלים לשיר שיתאים לילדי כיתה ו' למסיבת סוף השנה בבית הספר. המורה הנחמדה של הכתה, מאירה הכהן לא תעזוב אותו עד שילחין שיר בשביל התלמידים שלה לסוף השנה.
היה לי שיר מוכן במגרה. "מי אכל את הירח". נתתי לו את השיר.
כעבור ימים אחדים הגיע אלי מכתב עצוב מקיבוץ בית אלפא: "הלחנתי את השיר אבל הוא לא כל כך הצליח לי, הוא איטי ועצוב מדי למסיבת סיום. אני לא מעז להראות אותו למאירה. אולי יש לך שיר אחר, יותר שמח?"
לא היה לי שיר מוכן. אבל, כמובן לא רציתי לאכזב ידיד טוב, כתבתי לו, וגם לבתי נטע את השר "זרעים של מסטיק" שפותח במלים: "לנטע ולי יש סוד נחמד שעוד לא סיפרנו לאף אחד" שלחתי לו את השיר בדואר, וכעבור שבועיים בערך קיבלתי מכתב נלהב מנחצ'ה: "הלחנתי את השיר והוא יצא נהדר. אולי תכתבי עוד עשרה או אחד עשר שירים כאלה? את יכולה לכתוב גם סיפור מתח שיחבר ביניהם? ואז תהיה לנו הצגה שלמה למסיבת סוף השנה! הכתה של מאירה מלאה כשרונות. יש בה ילדים וילדות שיודעים לשיר ולשחק. ומאירה היא במאית נהדרת."
קראתי את המכתב וצחקתי. אני? עשרה שירים? סיפור מתח? הצגה? זה לא בשבילי.
אבל ישבתי בבית, והיו לי הרבה שעות פנויות, לאט לאט נולדו עוד שירים: "אדון חרדון המפוזר," "יום הולדת מפלסטלינה" "ארץ הילדים" ועוד אחרים.
פתאום חשבתי גם על רעיון לסיפור מתח שיחבר בין השירים: מלחמה בין הבנים והבנות, מצב שהוא אופייני לילדים בכיתה ו'. הבנות זורעות ערוגת מסטיק, הבנים רוצים לכבוש. מתפתח קרב קלאסי בין המינים ובסוף חוגגים כולם יום הולדת מפלסטלינה ובונים את ארץ הילדים. סיפור תמים ופשוט  שהוכתב לי על ידי השירים שכבר כתבתי.
בסוף השנה הציגה כיתה ו' בתוספת כישרונות מכיתות אחרות את ההצגה המוסיקלית "זרעים של מסטיק" בבימוייה הנפלא של המורה מאירה הכהן. כל הקיבוץ היה עסוק במחזה הזה. ובא בהמוניו לראות אותו. בנו במה ותפאורה בחורשה, בין העצים. אחד ההורים השתתף בהצגה בתור האבא של נטע שבא לקרוא לילדים לישון ובסוף הוא נשבה בקסם ולא רוצה ללכת.
ההצלחה היתה גדולה והתפרסמה מעבר לכל מה ששיערנו, נחצ'ה ואני. היא חזרה והוצגה שוב ושוב לילדי הקיבוצים ולחברי המשקים בסביבה, ונדמה לי שאפילו מבית שאן הגיעו לראות. ילדי בית אלפא הוזמנו להקליט את השירים באולפני קול ישראל בירושלים, ופתאום כמעט התעלפתי כשעברתי ברחוב בהרצליה ושמעתי את "אדון חרדון המפוזר" רודף אחרי מתוך רדיו בחלון פתוח.
הוצאת הספרים "ספריית פועלים" הוציאה לאור ספר עם כל מילות השירים וגם עם כל התווים וחברת התקליטים הזמינה את כוכבת הילדים של התקופה, דליה פרידלנד, שתספר את סיפור ההצגה ותשיר עם ילדי בית אלפא את השירים. המוסיקאי הנפלא מל קלר, איש הג"ז שעלה אז מאמריקה, הוזמן לעבד את שירי המחזמר לתקליט, ואני נאלצתי לכתוב גירסה חדשה של ההצגה: דברי קישור קצרים בין השירים אותם תקרא דליה פרידלנד (גירסת התקליט).
המחזמר אבד. אני לא שמרתי אותו כי לא ייחסתי לו בזמנו חשיבות כל כך גדולה, וגם בבית אלפא הוא לא נמצא. במשך השנים צצו גירסאות מסחריות שונות למחזמר. חלקן מאד לא נראו לי. החלטתי שצריך לעשות סדר בדברים. חיפשתי ומצאתי אצלי חלקים מן המחזמר המקורי,  וכמה טיוטות שכתבתי אז, והצלחתי לשחזר את "זרעים של מסטיק" כמו שהוצג בזמנו בבית אלפא. עם שינויים מעטים ככל האפשר
 
אפריל 2015 
 קטע מן הביקורת על גרסת אנסמבל גפן לזמר עברי אמנותי בכרמיאל
 בניצוח גל סהר ובהשתתפות מקהלת נופר
 אנסמבל גפן לזמר עברי אמנותי בכרמיאל, ההרכב היצוגי של מגמת המוסיקה העירונית, העלה בשבוע שעבר את המחזמר "זרעים של מסטיק" במועצה האזורית מטה אשר, וזכה שם להצלחה מסחררת.
אנסמבל גפן בחר במחזמר זה כפרוייקט שנתי, וזאת לכבוד שנת השמונים להולדתה של המשוררת לאה נאור. השירים המוכרים זכו לעיבודים קלאסיים מחודשים וסיפור המחזמר הותאם מחדש. הסיפור המחודש מביא לקהל את כוחה של המוסיקה הקלאסית ככלי יצירתי המפתח את דמונם של הילדים. בגינת המסטיקים צומחים להם כלי נגינה אשר מצטרפים יחדיו לתזמורת תוך הכרות עם הקהל, עם הכלים והנגנים. השירים המוכרים משתלבים בתוך הסיפור וכך נוצר מחזמר מרתק לכל הגילאים, אשר מושך גם את קהל ההורים שגדל על שירים אלו.
אב לשני בנים ובת שנכח במחזמר מספר: "הבאתי את ילדי צפות בהופעה, אבל האמת שהגעתי קודם כל בשביל עצמי. גדלתי על שירים אלו, ואני כל כך שמח שהייתה לילדי ההזדמנות להכיר שירים אלי בעצמם. אני ממש מאושר שבאנו. בימים אלה כל הופעה לילדים מלאה בתכנים חמריים וכוחניים והנה כאן קיבלנו מחזמר נהדר עם תכנים של יצירה, דמיון, מוסיקה וחברות. אני רק מחכה שיעלה שוב.
 
 
  
המסטיק חוזר הביתה
אריק בשן
ידיעות הקיבוץ 28.5.2010
 
"בעמק המעיינות מפעפעים מחדש הצלילים המוכרים כל כך של 'זרעים של מסטיק.' כאן, לפני 45 שנה, בקיבוץ בית אלפא, הייתה הורתו של אחד ממחזות הזמר לילדים המפורסמים בישראל. ב'מכלול מעיינות' מרכז למחול, מוזיקה ואמנויות הבמה של האזור סברו שהמתנה האולטימטיבית שיוכלו להעניק לתנועה הקיבוצית במלאת מאה שנה להיווסדה תהיה שחזור של האירוע התרבותי שמסעיר מאז אמצע שנות הששים את דמיונם של הפעוטות והוריהם. מאזו עלה לראשונה על הבמה בבית אלפא בשנת 1965, זכה 'זרעים של מסטיק' להרבה ביצועים מגוונים, להקלטות, ולהוצאות לאור, פונק במחמאות מומחים, אבל מעולם לא חזר אל המקורות, אל כור מחצבתו.
המחזמר, המוכיח כל פעם מחדש כי יש אלטרנטיבות ישנות, אך רלוונטיות אל מול כל המחלטרים הנוכחיים בשוק תרבות הילדים, ישוב הביתה בחודש הבא, בגרסה קצבית, צבעונית ותוססת, במסע קסום אל 'ארץ הילדים' שבו שוב יוכלו בני הנוער המקומיים לגלות כי אם הם מאמינים – חלומותיהם מתגשמים.
 
הרעיון להעלות מחדש את המחזמר בבית שאן החל להתגלגל עוד לפני שנה, כאשר זכה נחום (נחצ'ה) היימן בפרס ישראל. 'ידענו שאנחנו עומדים לקראת חגיגות מאה שנים לקיבוץ, וחשבנו שאין מתנה יפה יותר להעניק לתנועה בשנת חגה מאשר אחת מיצירותיו הטובות שיותר של היימן שנולדה בעמק,' אומרת אחת המפיקות, שלומית חפץ, משער הגולן. 'הייתי בכיתה ו' כאשר הועלה לראשונה המחזמר על הבמה. כבת קיבוץ רשפים השכן לבית אלפא הייתי קרובה להתרחשות ומעריצה נלהבת.'
 
איך מפיקים מחדש מחזמר? מאתרים את הכותבים. חפץ פנתה לנחצ'ה שהבטיח שאין מצב שהוא לא יגיע. עכשיו עמדה בפני היזמים מזימה בלשית כמעט: איפה מוצאים את המשורת לאה נאור? ב-144, מסתבר, יש לפחות תריסר לאה נאור בישראל. בעקבות כמה וכמה ניסיונות עקרים אותרה סוף סוף בהרצליה, ואיתה גם הסיפור איך מביאים מחזה לעולם:
זה התחיל במאירה הכהן ז"ל, אז מחנכת כתה ו' של בית אלפא, שפנתה לחבר קיבוצה הצעיר נחצ'ה וביקשה שיכתוב איזה שיר הולם לכיתה הכי מוכשרת בקיבוץ. היימן לא עמד בקסמיה של מאירה, פושרית תרבותית ידועה בקיבוצה ופנה לידידת נעורים, לאה נאור...
 
'לא תמצא בתנועה הקיבוצית מישהו שלא שמע על זרעים של מסטיק' נלהבת שלומית חפץ, זהו מופע המזכיר את דופק התקופה דאז. הלבשנו את המשתתפים, מעל מאה איש בתלבושות אותנטיות כולל מכנסי בנות קצרים עם גומי. אל שעה ורבע של סיפורת ושירים שיבצנו ריקודים. שום דבר לא מוקלט. הכל חי בביצוע תלמידי מכלול מעיינות.'
אל בימת המופע יעלו ויבואו תזמורת המרכז למוזיקה מגובה בכמה מהנגנים המקוריים, שתי מקהלות, הבוגרת והצעירה של לי-לך בנצחונן של הדס שטורמן (עין חרוד מאוחד) ונגה תמי (ניר דוד) יחוזקו בחבורת הזמר של המועצה 'שדות שבעמק' (שתבצע את 'אדון חרדון') רקדני המרכז למחול יחוללו, ושחקני התיאטרון ישחקו – הכל תחת ניצוחו של המנהל המוסיקלי והמעבד חיים אסנר, ובבימוי של אושרת רז חיים מקבוץ לוחמי הגטאות.
 
 
 
 
 

מחקר על מאה שנות תרבות בקיבוצים

http://tarbut-yeladim.blogspot.co.il/2010/06/blog-post_22.html