זֹאת מַלְכַּת אֶרֶץ שְׁטוּת. מַלְכַּת הַטִּפְּשׁוּת.
עִם כֶּתֶר זָהָב עַל הַיָּד לְקִישׁוּט.
שְטִיחִים בַּתִּקְרָה וּתְמוּנוֹת עַל הַחוֹל,
עָרְכָה לָהּ חַלּוֹן וְיָשְׁבָה לֶאֱכוֹל.
הוֹ הוֹ והוּ הָא מִי רָאָה אוֹתָה
מַלְכַּת אֶרֶץ שְׁטוּת, הוֹד טִפְּשׁוּתָה.

יוֹצֵאת לְטַיֵּל עַל גַּבֵּי הַגַּלִּים
מְחַכָּה עִם חַכָּה לָדוּג חֲתוּלִים,
שׁוֹתָה הִיא חָלָב מִתּוֹךְ כּוֹס רֵיקָה
שׁוֹתֶלֶת חוּטִים בְּשׁוּרָה אֲרוּכָּה.
אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הכַּרְתֶם אוֹתָה
אֶת מַלְכַּת אֶרֶץ שְׁטוּת. הוֹד טִפְּשׁוּתָה.

הִזְמִינָה פֵּאוֹת לְדְלָיִים וּפַחִים,
כָּתְבָה מִכְתָבִים לְעוּגַת תַּפּוּחִים.
טַבְּעוֹת אֵירוּסִין הִיא קָנְתָה לִנְזִירוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁעָשְׂתָה עוֹד שְׁטוּיוֹת מוּזָרוֹת.
גְּבִירַת הַבִּלְבּוּל, לֹא הָיְתָה עוֹד כְּמוֹתָה,
תְּנוּ כָּבוֹד לְהוֹד רוֹמְמוּת טִפְּשׁוּתָהּ.

קרולין וולש, משוררת אמריקאית 1962-1842