זֶה לֹא קַל לִהְיוֹת יָרוֹק.

כָּל הַיּוֹם אַתָּה מְבַלֶּה

בְּצֶבַע שֶׁל עָלֶה.

 

אוּלַי הָיָה לִי יוֹתֵר טוֹב

לִהְיוֹת אָדוֹם, צָהוֹב, זָהוֹב

יוֹתֵר צִבְעוֹנִי, זֵה יוֹתֵר חִנָּנִי יוֹתֵר קַל לֶאֱהוֹב.

 

זֶה לֹא קַל לִהְיוֹת יָרוֹק.

אַתָּה נִבְלָע, אַתָּה נִמְחַק.

בָּעוֹלָם הַיְּרַקְרָק.

אֲנָשִׁים עוֹבְרִים וְלֹא רוֹאִים.

אַתָּה לֹא בּוֹלֵט בַּשֶׁטַח

כְּמוֹ נִצְנוּץ שֶׁל אוֹר בַּמַּיִם
אוֹ כּוֹכָב שֶׁבַּשָׁמַיִם
 

 

וְיָרוֹק הוּא צֶבַע מַרְגִיעַ כְּמוֹ חָבֵר חָבִיב.

יָרוֹק יָכוֹל לִהְיוֹת גָּדוֹל כְּמוֹ הַר מְיוֹעָר

גָּבוֹהַ כְּמוֹ עֵץ

רַעֲנָן כְּמוֹ נָהָר.

 

יָרוֹק זֶה מַה שֶׁיֵּשׁ לִי.

אַתָּה מִתְפַּלֵא  לָמָה?

לָמָה לְהִתְפַּלֵא?

לָמָה לְהִתְפַּלֵא?

אֲנִי יָרוֹק

וְיָפֶה

כְּמוֹ עָלֶה

וְזֶה מְעוּלֶה.

 

וַאֲנִי חוֹשֵׁב שְזֶה מַה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת... יָכוֹל לִהְיוֹת.