בספרו JUST SO STORIES (סיפורי ככה זה) סיכם רודיארד קיפלינג כל ספור שלו בשיר חביב המקרב את הסיפור לחיים שלו ושלנו.
הסיפור על הילדה טפי שאהבה לצייר ציורים ובלי ששמה לב כתבה מכתב בציורים הוא מתוך הסיפור "איך נכתב המכתב הראשון" על  "ילדה-קטנה-בלי-שום-נימוסים-ראויה-למכות", שחיה בימים קדומים מאד מאד, בתקופת האבן, ציירה ציורים באבנים חדות על גזעי עצים והמציאה המצאה גדולה וחשובה שפעם יקראו לה כתב.

מִכָּל בְּנֵי שֵׁבֶט טֶגוּמֵי
אַף אֶחָד כְּבָר לֹא נִשְׁאַר.
אַךְ עוֹד הַקּוּקִיּוֹת קוֹרְאוֹת
וְעוֹד זוֹרֵם לוֹ הַנָּהָר.

אוֹתָן שָׁנִים מְלֵאוֹת תְּמִימוּת
חוֹזרוֹת בְּתוֹךְ הַסִפּוּרִים.
טָפִי רוֹקֶדֶת לָהּ בַּשְׁבִיל
אוֹ מְצַיֶּרֶת צִיּוּרִים.

זֵר קָלוּעַ סְבִיב מִצְחָה
וְתַלְתַּלֶּיהָ עוֹד פְּרוּעִים,
וּשְׁתֵּי עֵינֶיהָ מַבְרִיקוֹת
וּמְאִירוֹת בְּאוֹר פְּלָאִים.

בְּבֶגֶד הָעוֹרוֹת שֶׁלָּה
הִיא חָפְשִׁיָּה, כָּל יוֹם כְּמוֹ חַג לָהּ.
שׁוֹלַחַת סִמָּנֵי עָשָׁן
כְּדֵי שֶׁאַבָּא לֹא יִדְאַג לָהּ.

וּמֵרָחוֹק, כָּל כָּך רָחוֹק,
מִתּוֹך הָאֹפֶק הַכָּחֹל
בָּא טֶגוּמֵי אֶל יַלְדָּתוֹ
הָאֲהוּבָה עָלָיו מִכָּל.