איזו מנגינה היא המנגינה הנכונה
לאה נאור

בכפר, אולי בעיר,
בבוקר יום בהיר,
צפצפו הציפורים 
שירים, ועוד שירים.

מה הן מצפצפות? הן מזייפות החצופות!
זעף פסנתר כנף שחור בסי מינור.

הציפורים שמעו אותו וצחקו: ציף צוף!
יש לו תווים, תווים כתובים,. מה הוא מבין? חצוף!
לכל ציפור הכי קטנה יש שיר עם  מנגינה,
היא המנגינה הנכונה! ציף ציף ציף צוף, נה נה נה נה.

הצליל שלי, רעם התוף בקול עמום,
הוא צליל נכון, חזק וטוב
בום!!!

טרי לי לי לי טרי לי לי לי, ניגן חליל רועים,
טרי לי לי לי, טרי לי לי לי, מיד כולם שומעים
המנגינה הנכונה היא פה בחלילי,
היא מתנגנת לי לי לי רק בצלי-לי- לי- לים שלי.

טְרְררר טרטר קומקום רותח:
אני כועס! אני רותח!
הצליל הכי נכון, הצליל הכי יפה
זה כשאני מוזג לאמא כוס קפה!

קשקוש, אמר רן הקטן
צריך רק סיר ורק מכסה
הצליל הכי הכי הכי זה הקשקוש הנהדר שאני עושה,
עם סיר ועם כפית ועם מכסה..

או הו הו, רגשה הרוח שסערה בענפים
מה הם יודעים בכלל על הצלילים הכי יפים
אני, עם כל טיפות הגשם בשדרת הצפצפות
משמיעים את המנגינות הכי יפות.

לא אכפת לי שר צופר של מכונית המשטרה,
הצליל שלי משתיק הכל, טו טו רע רע רע רע....

אבל הציפורים בכל העיר
לא שמו לב להמולה ולא חדלו לשיר.
ליוו אותם כלי נגינה
וכל הרעשים והקולות שבשכונה.

תחת עץ הצפצפה ישבה ילדה יפה,
ילדה קטנה
והיא אמרה אני שומעת מנגינה
בכל מקום, בכל פינה.
כל מנגינה שהתנגנה פה בפינה ובגינה ובשכונה –
בשבילי היא נכונה.


 


בחזרה לסיפורי אגדה מן המיתולוגיה היוונית »