אוריון, האגדה על מזל עקרב
ז'יסלן ווטיה עברית: לאה נאור

  מתוך הספר הכוכבים הנוצצים

 אגדת יוון על גלגל המזלות

 מוזר היה סיפור לידתו של אוריון,. יום אחד השתעממו להם זאוסאבי האלים, אחיו, פוסיידון, אל הים ובנו הרמס שליח האלים. הם החליטו לעזוב את האולימפוס למשך יום אחד, ולרדת לטייל על פני האדמה. כל היום טיילו ביערות ובשדות מחופשים לבני אדם עד שהחל הרעב להציק להם וכפות רגליהם כאבו. הם נכנסו לביתו של איכר עני, היירוס שמו, וביקשו מזון.
היירוס היה נדיב וחביב, הוא קיבל את אורחיו במאור פנים אך לא היה לו דבר מאכל ראוי להגיש לשולחן. לכן הרג את השור היחיד שלו, שהיה חביב עליו מאד, והכין להם מבשרו את סעודת הערב.
לאחר הארוחה גילו לו האורחים כי אלים הם, וזאוס אמר: בקש ממני כל מה שתרצה, ואני אמלא את בקשתך. זה יהיה שכר על נדיבות לבך."
"אדוני" אמר היירוס "יותר מכל אני רוצה בן משלי אך איך יתכן הדבר? אשתי מתה לפני שנים רבות."
"קח את עור השור הזה וקבור אותו באדמה" אמר לו זאוס. "בעוד תשעה חדשים יהיה לך בן חזק ויפה תואר."
זאוס נגע בעור השור בקצה שרביטו ושלושת האלים נעלמו בשמי הערב.
היירוס קבר את עור השור כפי שציווה עליו זאוס וחיכה בקוצר רוח במשך תשעה חדשים. וכשהגיע המועד מצא תינוק יפהפה במקום בו קבר את עור השור. הוא קרא לתינוק אוריון.
אוריון גדל והיה לצייד מעולה. לעתים קרובות היה יוצא לשדות לחפש חיות בר. כשבגר עזב את בית אביו ויצא לנדודים. הוא המשיך לצוד ביערות ובמדרונות ההרים ותהילתו נודעה בעולם.
באחד הימים, כאשר עסק בציד באי כרתים, פגש את ארטמיס, אלת הציד. שניהם יצאו יחד לחפש עקבות של חיות בר. אוריון שמח בידידותו עם ארטמיס והחליט להפתיע אותה במעשה בלתי רגיל. בבוקר יצא לציד לבדו, ובערב הראה לארטמיס בגאווה ערמה גדולה של חיות וציפורים שצד באותו יום. "למענך, ארטמיס, הרגתי את כל חיות הבר באי כרתים" התפאר אוריון.
לרוע מזלו הוא לא ידע כי נוסף על היותה אלת הציד, הייתה ארטמיס גם האלה השומרת על חיות הבר ועל הציפורים.. היא הביטה בערמת הגופות ובכעס רב רקעה ברגלה באדמה. באותו רגע קפץ עקרב גדול מן האדמה. "נסה לצוד אותו" אמרה האלה. אוריון כיוון את קשתו אבל העקרב הקדים אותו, מתח כקשת את עוקצו הארסי, נעץ אותו באוריון והרגו.
ארטמיס הביטה בגופתו ואמרה: אילו צדת רק לפי צרכיך היית ממשיך להיות צייד מהולל. אבל אתה הרגת את כל חיות הבר שנקרו על דרכך. זוהי גאווה וכסילות.
והאלה קבעה את העקרב בין הכוכבים, כדי שבני האדם יזכרו לעולם את הסכנה שבגאווה.


בחזרה לסיפורי אגדה מן המיתולוגיה היוונית »